אבן-צור נ' דקלה - חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת (להלן- דקלה) לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר עילה , ולחילופין - למחיקת כותרת התביעה והעברתה לסדר דין רגיל.

עניינה של התובענה, כפי העולה מכתב התביעה, הוא סירובה של דקלה לשלם לתובע תגמולי ביטוח לאחר שזה חלה ודרש לקבל ביטוח סיעודי.

בבקשתו הגדיר ההתובע את הסעד שהוא מבקש כסעד הצהרתי, אשר יקבע כדלקמן:

"

על המשיבה לשלם למבקש את הסכומים המגיעים לו ע"פ הפוליסה, כהגדרתה להלן.....

לחלופין- להורות למשיבה להשיב למבקש את מלוא דמי הביטוח ששילם מ- 2/98, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לחלופי חלופין- ליתן כל סעד הצהרתי, שאותו ימצא לראוי ונכון, לצורך השגת תכליתה של המרצת פתיחה זו, הכל כמפורט להלן. "

לטענת דקלה, התביעה נעדרת עילה הואיל ולא מפורטות בה העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה הנטענת, קרי: התקיימות "המקרה הביטוחי" הנטען.

לחלופין, טוענת דקלה כי יש להורות על מחיקת כותרת התובענה והעברתה להתברר כתובענה בסדר דין רגיל מחמת היותה תביעה כספית גרידא לקבלת תגמולי הביטוח.

התובע מתנגד לבקשה וטוען כי עילות התביעה הינן הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה והפרת חובת תום הלב , כשביסודן הצהרה על זכותו לקבל את גמלת הזכאות לדמי הביטוח הסיעודי.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להעביר תובענה זו להתברר בפסים הרגילים וכי אין מקום לסילוקה על הסף.

כלל נקוט בידנו כי סעד של סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני, באשר נשלל על ידו ממתדיין יומו בבית המשפט, ומשום כך על בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת בענין זה בזהירות וביד קמוצה (ראה למשל רע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נגד אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח', תק-על 97(2) 174).

בענייננו, תקנות 248 עד 254 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984) (להלן- תקסד"א), מגדירות את העניינים בהם יש לדון במסגרת של המרצת פתיחה, אשר אופיה הוא דיון מקוצר ותכליתי.

ראוי לציין כי רשימה זו אינה סגורה וכי השיקול העיקרי צריך להיות בכל מקרה ומקרה האם הדיון בדרך מקוצרת יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם (ר' בעניין זה ע"א 2106/91 ציון מזור נ' וחידי, פד"י מ"ז (5), עמ' 788).

על פי תקנה 258 לתקסד"א, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להעביר תובענה שהוגשה כהמרצת פתיחה לסדר דין רגיל כאשר מתברר כי הליך המרצת הפתיחה אינו מאפשר בירור ממצה וראוי של הפלוגתיות, וכן כאשר השאלות העובדתיות בתיק מורכבות, יש צורך בשמיעת עדים או כאשר קיים חשש שמא ייפגעו זכויות המשיב (ר' גם ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פד"י מ"ט (2), עמ' 233 וכן בספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית 1995 עמ' 105).

לאחר שבחנתי את התובענה מצאתי כי הסעד המבוקש בה איננו סעד הצהרתי כי אם כספי, תגמולי הביטוח, אשר יצריך בירור עובדתי.

לאור כל האמור, אני קובעת כדלקמן:

א. הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

ב. הכותרת תימחק והתביעה תידון בסדר דין רגיל.