אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 12/01/12 אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה מיום 21/08/03.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל (ת"א) 4229/08 מיום 17.12.08 בו נקבע כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לאישור הרפואי מד"ר קרושדינסקי מיום 18/01/04.

עוד לפני פסק הדין בתיק ב"ל 4229/08 נקבע בבר"ע 154/08 מיום 7.5.08 כי עניינו של המבקש, בקשר לפגיעה בצווארו, יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתתייחס באופן מפרוש למסמך הרפואי מיום 23/01/04. כמו כן התבקשה הוועדה להתייחס למסמכים רפואיים נוספים בהם מוזכרים כאבים בצוואר ובהם מסמכים מיום 02/03/04, 22/03/08, 26/07/05, ובדיקת MRI מיום 11/06/06. בקשר לכך נקבע כי אפילו לא מצאה הוועדה עדות לפגיעה בצוואר, מחובתה להתייחס למסמכים הרפואיים.

3.המערער נפגע ביום 21/08/03 במהלך עבודתו כסוואר בנמל אשדוד, כאשר העמיס מטען על משאית ונפל מגובה המרווח שבין המשאית לרמפה ממנה הועמס המטען על גבי המשאית.

4.המערער טוען כי הוועדה לא הסבירה בצורה ברורה מדוע לא ניתן להכיר בכאבי הצוואר כקשורים לתאונת העבודה.

5.ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה הסבירה כי לא ניתן להכיר בכאבי הצוואר כתוצאה מהתאונה מאחר ובמסמך של ד"ר קרושדינסקי מצוינים כאבי צוואר כארבעה חודשים לאחר התאונה.

דיון והכרעה

6.במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל נ' המל"ל פד"ע כד 160).

7.הוועדה התכנסה ביום 10/01/12 וקבעה בסעיף 23 :-

"הוועדה עיינה בפס"ד ובהתאם הנקבע בו מתייחסת למסמך רפואי נושא "הפניה לצילום רנטגן" מתאריך 18/01/04 של ד"ר קרושדינסקי בו מציין כאבי צוואר אך ציון זה מופיע 4 חודשים לאחר התאונה. גם לגבי מסמך זה בהתייחס לפס"ד הזמן הארוך בין התאונה לבין התלונות אין לדעת הוועדה להכיר בכאבי הצוואר כתוצאה מהתאונה הנידונה"

8.הוועדה נדרשה להתייחס למכתבו של ד"ר קרושדינסקי מיום 18/01/04 (פחות מארבעה חודשים ממועד התאונה) שם נכתב:-

"החולה מתלונן על הטבה מבחינת הכאב בכתף, בעיה כעת הינה כאב צווארי עם הקרנה לשכמה ועורף.

ממצאים עיקריים: הגבלה ברום כתף ימין –אקטיבי.

הגבלה קלה ברום צוואר. כתף שמאל חופשייה. רגישות עורפית ובשכמה שמאל. לצילום- PT ישלים לכתף ובמקביל לצוואר. "

9.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. החלטת הוועדה צריכה להיות ברורה ומנומקת. מקריאת החלטת הוועדה ולאור העובדה כי ארבעה חודשים לאחר התאונה נמצאו אצל המערער כאבים בצוואר, כאשר לפני התאונה לא נמצאה אצל המערער (באותה עת בן 34), כל הגבלה בתנועות הצוואר, עולות שאלות שהחלטת הוועדה לא נותנת עליהן תשובות. כך למשל לא ניתנה התייחסות לטענה כי בסמוך לאחר התאונה המערער נטל כדורי הרגעה בשל הפגיעה בכתף, ורק לאחר שהוסר הקיבוע בכתף נמצא כי הוא סובל גם מפגיעה בצוואר, הוועדה לא התייחסה לטענה האפשרית שכדורי ההרגעה שנטל הרגיעו גם את הכאבים בצוואר.

10.לאור האמור יש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית על מנת שתפעל על פי פסק הדין בתיק ב"ל (ת"א) 4229/08. הוועדה תבהיר ותנמק קביעתה בהתייחס למצב הרפואי של המערער ערב הפגיעה, גיל המערער, קיבוע הכתף ונטילת תרופות ההרגעה לאחר התאונה. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויטענו טענותיהם בעניינים דלעיל, החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

11.המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

12.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.