אבן ואח' נ' סופר

פסק דין (משלים)

1.פסק דין משלים זה עניינו בהוצאות ההליך המשפטי אשר נסתיים ביום 24.11.13.

2.התובעים והנתבעת הינם שכנים בעלי קיר משותף והליך זה נפתח, בין השאר, מחמת מחלוקת שנתעוררה בהתייחס לקו הגבול בין חצרות הבתים.

ראשיתו של ההליך בבקשה מחודש 9/10 לצו מניעה שהגישו התובעים עת נוכחו כי הנתבעת החלה בבניית גדר בין שתי החצרות ובמיקום שאינו תואם את קו הגבול לטענתם תוך פלישה של כ – 60 ס"מ לשטחם הם. צו זה הוארך בהסכמה לאחר תגובה מנגד.

בחודש 11/10 הוגש כתב תביעה מתוקן. כתב זה עסק בשני עניינים נטענים: האחד – התיימרות הנתבעת לבנות גדר כאמור בניגוד לנתוני תשריט הבית המשותף ולהיתר הבניה שניתן לה. השני – פועלה של הנתבעת בניגוד להיתר הבניה בכל הנוגע לקו התפר המחבר בין גגות הבתים ותוך חשיפת בית התובעים לנזקים בשל כך.

בית המשפט נדרש לפיכך ליתן צו עשה המחייב את הנתבעת בבניית הגדר בהתאם להיתר הבניה וכן להגיש תוכנית חלופית בכל הנוגע לקו התפר.

3.בכתב הגנתה טענה הנתבעת להתעמרות ממושכת מצד התובעים המקשים בכל דרך על הליכי הבניה בשטחה, לרבות במסגרת הועדות התכנוניות ומתוך מגמה להטבה כספית.

בהתייחס לגדר מבהירה הנתבעת כי החלה אך בעבודות מדידה וסימון של תוואי הגדר לאחר שיידעה את התובעת 1 אודות כוונתה ובהסתמך על מדידה מוסמכת. הפרעה שהיתה מצד התובעת הצריכה מעורבות מצד משטרת ישראל. בניגוד למוסכם לא הציגו התובעים מפת מדידה לאימות טענותיהם אלא רק בשלב מאוחר – במצורף לכתב תביעתם המתוקן. מכל מקום, הנתבעת מצידה פעלה כדין לטענתה ע"פ היתר כחוק ובהתאמה להוראות התקנון המשותף. יתרה מכך, כל טענות התובעים לענין תפר הגג נידונו והוכרעו בדחייתן במסגרת וועדות התכנון כבר בחודש 10/10, כך שאין מקום לאלו.

4.בהמשך לאמור הוגש כתב תשובה ובשלב מאוחר יותר נתנו הצדדים הסכמתם למינויו של מומחה - מודד מוסמך - מטעם בית המשפט. המודד אשר מונה – מר דן שריר נתן ביום 23.11.11 חוות דעתו ובמסגרתה קבע מיקומו של קו הגבול בין החצרות. הצדדים נשאו בשכרו בחלקים שווים – 8,250 שקלים בצירוף מע"מ כל אחד.

חרף קביעתו, בחרו התובעים להמשיך בהליך המשפטי. שני קדמי משפט נתקיימו לפיכך, הוגשו תצהירי עדות ראשית והצדדים אף התייצבו לישיבה שנקבעה לשמיעת ראיות הצדדים ביום 24.11.13.

5.בדיון שמיעת הראיות הוסב זה לקדם משפט עת ויתרו התובעים על מיצוי ההליך והצדדים הגיעו להסכמה כפולה: ראשית, בדבר מתן פס"ד הנותן תוקף לממצאי המודד המוסכם ושנית – בדבר הכרעת ביהמ"ש בסוגיית ההוצאות על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים ועל יסוד המצוי בתיק וסיכומים בע"פ.

6.החלטתי זו משלימה למעשה את פסק הדין שניתן כהסכמת הצדדים.

בהינתן הדעת לכל האמור ולשיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט בפסיקתן של הוצאות המשפט ותוך התחשבות, בין השאר, בהיקפו ובמשכו של ההליך, בנסיבות פתיחתו, בתוצאותיו, באופן התנהלותם של הצדדים ובהוצאות שהיו כרוכות בניהול ההליך ולאחר שקילת הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי למסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות כי התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות בשיעור כולל של 12,000 שקלים.

סכום זה ישולם לנתבעת באמצעות בא כוחה מתוך ההפקדה הכספית שביצעו התובעים בתיק במסגרת הסעד הזמני והיתרה תשולם על ידי התובעים תוך 30 ימים.

למען הסר ספק, פסק דין משלים זה סוגר תיק זה ואין בו כדי להכריע בעניינים כספיים החורגים מהוצאות ההליך.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.