אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבירם נ' המוסד לביטוח לאומי

אבירם נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 26/11/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
1428-02-13
18/11/2013
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
התובע:
בנימין אבירם
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.בפניי ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.12.2012. הוועדה קבעה למערער 5% נכות בגין התאונה.

טענות הצדדים

2.המערער הגיש חוות דעת מאת ד"ר עמיהוד שהמליץ על מתן 20% נכות. לטענתו, חרף האמור בחוות הדעת העניקה הוועדה למערער 5% נכות, בלא שניתן להתחקות אחר נימוקיה לדחיית ההמלצה שבחוות הדעת. כמו כן, לשיטתו טעתה הוועדה שעה שהעניקה למערער סעיף מותאם.

בנוסף הוא טוען שטעתה הוועדה בכך שלא הפעילה את תקנה 15. בהקשר זה הוא מדגיש שפרופ' פלומן המליץ במפורש על הגבלת הפעילות של הקטנוע, ובפני הוועדה נטען שהמערער לא יכול להמשיך בעבודתו כשליח על קטנוע.

3.במועד הדיון שנערך בפני חברי כב' הרשם תומר סילורה הדגישה באת כוחו שמדובר במערער שהינו עצמאי בתחום שליחויות, שהיה מבצע את כל השליחויות על קטנוע, והוא לא יכול לעשות את זה יותר בהתאם להמלצת רופאיו. עם זאת, המערער חזר לעבודה חלקית והוא מבצע את השליחויות ברכב.

4.לטענת המשיב לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, שערכה בדיקה קלינית יסודית אורטופדית, רשמה ממצאיה. הוא מדגיש שהוועדה התייחסה לממצאי בדיקת EMG, ציינה שממצא זה נטול משמעות קלינית, התייחסה לבדיקת MRI, ציינה שמדובר במספר בלטי דיסק אולם ללא לחץ שורשי. היא בדקה, הסבירה ונימקה מדוע היא סבורה שהמגבלה שמצאה היא חלקית ומזערית בלבד. לפיכך, העניקה סעיף מותאם בהתאם לסמכותה. כמו כן הוועדה התייחסה לאישור של ד"ר עמיהוד והדגישה שממצאי הבדיקה הנוכחית שונים מממצאי בדיקתו.

לענין תקנה 15 – הוועדה סבורה כי אין מקום להפעלת התקנה מאחר וחזר לעבודתו וכאמור על פי דרישות תקנה 15 יש תנאים מצטברים ומספיק שהמערער חזר לעבודתו כדי לקבוע שהמערער לא עומד בתנאי התקנה.

5.בנסיבות אלה סבור המשיב שהטענות בכתב הערעור יוצאות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה ואינן מלמדות על פגם משפטי ולאור כך יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

6.הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)].

7.אחת מהחובות המוטלות על על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. על ההנמקה להיות ברורה ומפורשת, ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק.

8.בענייננו, טענות המערער מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה שלבית הדין אין סמכות להתערב בו. בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע מאחר וזהו תפקיד הועדה.

9.מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה התכנסה בהרכב נכון אשר כלל מומחים בתחום הפגימה של המערער (אורטופד). הוועדה שמעה את תלונות המערער ובא כוחה, עיינה בתיק הרפואי על מסמכיו וערכה למערער בדיקה קלינית. על פני הדברים מדובר בבדיקה יסודית ומקיפה. הוועדה מציינת בסיכום ובמסקנות כדלקמן:

"הוועדה עיינה באישור רפואי של ד"ר עמיהוד מ 3.9.12 בו הוא מעניק נכות, אינה מקבלת מסקנותיו שהרי גם ד"ר עמיהוד קובע את הנכות למעשה בהעדר ממצאים אובייקטיביים בעלי משמעות וממצאי הבדיקה הנוכחית שונים מממצאי בדיקתו. עוד הוועדה מציינת "מדובר בהגבלה חלקית ומזערית ללא ממצא לוואי".

10.בסיכומו של דבר הוועדה מעריכה על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה את אחוזי הנכות שיש ליתן למערער. זאת, לאחר שערכה למערער בדיקה קלינית אורטופדית. אמנם, פרופסור עמיהוד סובר שמגבלותיו של המערער מזכות אותו ב- 20% נכות, אולם הלכה היא שלא מוטלת על הוועדה הרפואית חובה לאמץ כל אישור רפואי המונח בפניה, מאחר שממצאי בדיקתה שונים מממצאי בדיקתו קובעת 5% נכות. קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה. בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 יוסף בן צבי נ' המוסד לביטוח לאומי (22.6.06)). בענייננו, החלטת הוועדה ברורה וניתן להבין את הלך רוחה, בין היתר גם לעניין קביעת אחוז נכות מותאם (זאת שעה שהוועדה מצאה הגבלה חלקית מזערית).

באשר לתקנה 15 – קיימים שני תנאים מצטברים להפעלת התקנה, שהם ירידה בהכנסות ואי חזרה לעבודה. מאחר שבפועל המערער חזר לעבודתו (אומנם מבצע את השליחויות ברכב ולא בקטנוע – אך חזר לעבודתו) הוא לא עומד בתנאי של תקנה 15, ולא נפלה טעות משפטית בקביעת הוועדה לעניין זה.

11.נוכח כל האמור – לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפעולת הוועדה המחייבת התערבות.

סוף דבר

12.הערעור נדחה. כמקובל בהליכים שעניינם בטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ