פסק דין
עניינה של התביעה שלפניי, ליקויי בניה בדירת התובעים, אותה רכשו מאת הנתבעת.
מדובר בבית צמוד קרקע, המצוי באשקלון, אותו רכשו התובעים מאת הנתבעת על פי הסכם בכתב מיום 26.8.04. החזקה בדירה נמסרה לתובעים בחודש נובמבר 2005.
לטענת התובעים, עם קבלת החזקה בדירה, התגלו בדירה ליקויים רבים, שביניהם ליקויי רטיבות קשים, שלא אפשרו להם, על פי טענתם, מגורים סבירים בדירה. ליקויי הרטיבות החלו כשנה לאחר שהתובעים קיבלו את החזקה בדירה.
לאחר שאותרה הבעיה, כבעיה הנובעת מחדר האמבטיה בקומה העליונה, הוחלף הריצוף בחלק מהקומה העליונה, כאשר, בשלב מסויים, הוחלף בהסכמה, הקבלן המבצע את עבודות הריצוף לקבלן אשר נבחר על ידי התובעים, כשתמורת עבודתו שולמה על ידי הנתבעת ואילו האחריות לטיב עבודתו הוטלה על שכם התובעים.
לאחר שהתובעים ערכו חוות דעת מטעמם עובר להגשת התביעה והנתבעת אף היא ערכה חוות דעת מטעמה, בוצעו בדירה תיקונים נוספים.
אחת הבעיות שלא בעיה לידי פתרון, לטענת התובעים, היא בעיית האיטום בקירות הבית החיצוניים.
לאחר הגשת התביעה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעת תתקן את בעית האיטום שבבית התובעים ויבוצע חיפוי "שליכטה" לקירות החיצוניים של הבית, כשהתובעים נושאים בעלות השליכטה בסכום של 7,000 ₪.
התובעים טוענים, כי עבודות השליכטה מהוות חלק מפתרון בעית הרטיבות ולכן נשאו רק בעלות חלקית של עבודת השליכטה ואילו הנתבעת טוענת, כי ציפוי השליכטה הינו מטעמים אסטטיים בלבד והתובעים יכולים היו להסתפק בעבודת צבע לאחר ביצוע התיקון, שאז היתה נושאת הנתבעת בעלות העבודה.
התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעת של המהנדס מרדכי אדלר. המהנדס אדלר ערך עבור התובעים חוות דעת בשנת 2007, עת התנהלו בין הצדדים מגעים לאשר לתיקון הליקויים בדירה וכן ערך עבור התובעים חוות דעת ביום 16.11.11, עובר להגשת התביעה.
בהתאם לחוות דעתו, עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים עומדת על סכום של 113,372 ₪, כולל מע"מ ופיקוח. סכום זה כולל עבודות איטום הקירות החיצוניים, לרבות עבודת שליכטה בסכום כולל של כ- 40,000 ₪.
כן כולל סכום זה התייחסות לריצוף שהוחלף בקומה העליונה, כשבהתאם לחוות דעתו של מומחה התובעים, בשל הבדלי גוונים בין הריצוף שהיה קיים בדירה עובר להחלפת הריצוף ובין הריצוף שהורכב, יש להחליף את כל הריצוף בקומה העליונה בעלות של 12,500 ₪.
כן ציין המומחה בחוות דעתו, כי בזמן ביצוע חלק מהעבודות לא ניתן יהיה לשהות בדירה ולכן יש לאשר הוצאה בסכום של 30,000 ₪ עבור דיור חלופי למשך תקופה בת 20 יום.
בתביעתם עתרו התובעים לפיצוי התואם את העלויות הנקובות בחוות הדעת מטעמם וכן ביקשו לחייב את הנתבעת לפצותם בסכם של 10,000 ₪ בגין נזקים שאינם נזקי ממון.
בתמיכה לטענותיה, צרפה הנתבעת את חוות דעתו של המהנדס אבי גולדשטיין, אשר נערכה ביום 19.8.07.
בהתאם לחוות דעתו של המומחה, עלות תיקון הליקויים כולם עומדת על הסכום של 8,555 ₪ בתוספת מע"מ. המומחה מציין בחוות דעתו, כי היות והעבודות אינן מורכבות, אין צורך בפיקוח הנדסי מעבר לזה שמבוצע על ידי החברה. כמו כן ציין המומחה בחוות דעתו, כי לצורך ביצוע התיקונים אין מקום לדיור חלופי.
ביחס לעבודת תיקון האיטום החיצוני, ציין המומחה, כי עלות האיטום מגיעה לסכום של 5,000 ₪, כשאין צורך להחליף את הטיח על הקירות כולם וביחס למרצפות שהוחלפו ציין, כי היות ומדובר במרצפות שהן מאותה סדרה, אשר יוצרה כעבור זמן, אין לצפות, כי המרצפות תהינה זהות לאלו שהותקנו קודם לכן בדירה והיות ומדובר בריצוף בחללים שונים, הרי שאין הצדקה להחליף את הריצוף.
בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס יעקב דבדבני.
המהנדס דבדבני ביקר בדירה ביום 24.4.13.
בחוות דעתו שם המהנדס דבדבני את הליקויים בדירת התובעים בסכום של 20,060 ₪, כולל פיקוח הנדסי ולא כולל מע"מ.