ת"א
בית משפט השלום קריות
|
22306-10-10
19/06/2013
|
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'
|
- נגד - |
התובע:
מרדכי אביעם
|
הנתבע:
רשות העתיקות - ירושלים
|
|
החלטה
בפני בקשת הנתבעת להורות על הוצאת ראיה שהוגשה על ידי התובע במסגרת תצהיריו, שהיא הקלטה ותמלול של שיחה שלו עם מר אלי אמיתי, וזאת בשל העובדה כי ראיה זו לא גולתה במסגרת גילוי המסמכים, ואף הוסתרה על ידי התובע, כך לטענת הנתבעת, בלא פחות מ-4 תצהירים שניתנו על ידו במסגרת הליכי גילוי המסמכים.
אודה ואתוודה, כי לאחר עיון בראיה (תמלול השיחה) שהתובע צירף לתצהיריו, לא כל כך ברור לי על מה המהומה (לגופה של הראיה), אולם מסכימה אני עם הנתבעת כי הדרך בה נקט התובע באשר להצגת ראיה זו רק במסגרת תצהיריו, ללא הגשת בקשה מתאימה, היתה בלתי ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות סדרי הדין.
בניגוד לטענת התובע בתגובתו לבקשה, אין בהצגת הראיה משום "מתן פרטים נוספים" שבית המשפט אפשר לתובע בהחלטתו מיום 12.2.13 להוסיף בתוך 30 יום (כל עוד אין בהם הוספת עילות לכתב התביעה), שכן אין בראיה זו משום הוספת פרט נוסף כלשהו לנטען בכתב התביעה ביחס לפרשה א', שהראיה נוגעת אליה, אלא מדובר בראיה שמובאת על מנת להוכיח תוכנם של דברים שנטען כי נאמרו. בודאי שגם אין מדובר בראיה הנהנית מחסיון כנטען, שכן באם בכוונת התובע להסתמך על הראיה, כנראה לצורך עימות עד מטעמו (ככל שיהא בכך צורך), היה עליו לגלותה במסגרת הליכי הגילוי והלכת סויסה אינה נוגעת לראיות שהתובע מבקש להסתמך עליהן.
אין בכוונתי להאריך עוד בהחלטה זו שכן אני סבורה כי לצורך מתן החלטה ביחס לראיה זו על התובע להגיש, בתוך 15 יום, בקשה מפורטת ומנומקת לצרף ראיה שלא נכללה בגילוי המסמכים, תוך תמיכת הבקשה בתצהיר מפורט בו יוסבר מדוע לא גולה דבר קיום ההקלטה בתצהירי גילוי המסמכים, מתי נזכר התובע (להבדיל מב"כ) בדבר קיום הראיה ומה גרם לגילוי הרלבנטיות שלה רק בשלב זה של ההליך.
כמו כן, באותה הבקשה, יביע התובע עמדתו ביחס לבקשת הנתבעת לקבל לרשותם את הדיסק הקשיח של מחשבו על מנת לבצע "בדיקה חקירתית" כפי שהתבקש על ידם.
לאחר קבלת בקשה מפורטת כזו ותגובת הנתבעת לה, תינתן החלטה נוספת באשר לצירוף הראיה כראיה מטעם התובע.
בשלב זה מוארך המועד להגשת בקשת הנתבעת בהתאם להחלטה מיום 12.3.12 עד להחלטה בבקשה שתוגש, ככל שתוגש.
ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.