פסק דין
עניינה של התביעה שלפניי בקשת רוכש דירה, אשר רישום הזכויות לגביה אינו מתנהל בלשכת רישום המקרקעין, להכריז על בטלותו של עיקול זמני אשר הוטל במסגרת תביעה אותה הגישו המשיבים כנגד מוכר הנכס, כחמישה חודשים לאחר עריכת הסכם המכר בנוגע לדירה.
1.בין המבקש ובין המשיב 2 (להלן:- "הלאני") נחתמו ביום 2.1.06 ארבעה הסכמים לרכישת ארבע דירות שהיו בבעלותו של הלאני. בין הדירות הנמכרות מצויה גם הדירה נשוא התובענה שלפניי.
ביום 11.5.06, במסגרת תובענה אותה הגיש המשיב 1 (להלן:- "המשיב") יחד עם המשיבים 4,5 (שלושת המשיבים הללו יכונו להלן:- "המשיבים") ואשר עניינה נזק שנגרם לדירתם של המשיבים, המצויה קומה מתחת לדירה נשוא התובענה, כתוצאה מעבודות שבוצעו בדירת הלאני, הוטל עיקול זמני שכלל בין היתר את הדירה נשוא התובענה, שהיתה באותה עת עדיין על שמו של הלאני, זאת לאחר שלא הושלמה העברת הזכויות לגביה משמו של הלאני לשם המבקש.
2.בתובענה שלפניי טוען המבקש, כי העיקול נדחה מפני רכישת הדירה על ידו, אשר נעשתה, כאמור, כחמישה חודשים עובר להטלת העיקול. לטענת המבקש, כל יתר הדירות שנרכשו מהלאני כבר עברו משמו של הלאני לשמו והוא סבר, כי אף דירה זו עברה על שמו, עד אשר ביקש למכור את הדירה ואז הסתבר לו, כי חברת מבנה רב דירות, שבה מתנהל רישום הזכויות ביחס לדירה, בהעדר רישום בלשכת רישום המקרקעין ביחס לדירה, מבקשת, כי טרם תועברנה הזכויות על שמו של המבקש, ימציא המבקש אסמכתא לכך שהעיקול על הדירה בטל.
המבקש טוען, כי בשעת הטלת העיקול והיות וחברת מבנה רב דירות היתה מסופקת באשר לתוקפו של העיקול, ואף לאור עמדת מבנה רב דירות לאחר שב"כ המבקש פנה אליה בעניין, ניתן היה להבין, כי צו העיקול אכן פורש כחסר נפקות לגבי הדירה ולכן סבר, כי הזכויות בדירה נרשמו על שמו.
לטענת המבקש, הוטל העיקול בטעות גם על הדירה שנרכשה על ידו ובהתאם להלכה שנפסקה בע"א בנק אוצר החייל נ. אהרונוב, פ"ד נג (4), 199 (להלן:- "הלכת אהרונוב"), קודמת זכותו של רוכש הנכס, אשר רכש את הנכס עובר להטלת העיקול, על פני זכותו של מטיל העיקול.
המבקש טוען, כי הדירות נמכרו לו במהלך חודש ינואר 2006, במסגרת הליך מהיר, שכן להלאני היה חוב על פי פסק דין שניתן בבית המשפט בארה"ב ושהוגש לביצוע בישראל. כמו כן, על הדירה רבץ עיקול בשל חוב קודם. לטענת המבקש, שילם התמורה בגין הדירה וקיבל החזקה בה במהלך חודש ינואר 2006. הודעה לחברת מבנה רב דירות, אשר שימשה כחברה משכנת, נשלחה כבר במהלך חודש ינואר 2006 ואף נרשם משכון בכל העסקאות לטובת אחיינו של המבקש, אשר משמש כמתווך דירות ואשר טיפל בעסקאות המכר עבור המבקש, אשר מתגורר בחו"ל.
עוד טוען המבקש, כי בידי המשיב עמדו בטוחות נוספות להבטחת ביצוע פסק הדין שעתיד היה להינתן כנגד הלאני, זאת כיוון שעוקלו נכסים נוספים של הלאני, לרבות דירה נוספת ורכב.
3.המשיב מנגד טוען, כי עסקת מכירת הדירות לידי המבקש היתה עסקה פיקטיבית והיא נועדה להבריח את נכסיו של הלאני מפני נושיו, זאת כיוון שהלאני הסתבך בחובות והוא ריצה במועדים הרלוונטיים להטלת העיקול עונש מאסר בחו"ל. המשיב אף טוען, כי אין בעיקולים הנוספים כדי להבטיח פרעון הסכומים שעתידים היו להיפסק כנגד הלאני זאת כיוון שדירה נוספת שעוקלה נמכרה לאביו של הלאני.
פרט למישור העובדתי, לגופו של עניין, טוען המשיב בנוסף, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, זאת לאחר שהעיקול הוטל בשנת 2006, כאשר המשיב בטוח שיש בידיו כיצד להבטיח פרעון החוב העתיד להיפסק, בעוד שהגשת התביעה למעלה משנתיים לאחר הטלת העיקול מעמידה אותו במצב גרוע לאור העובדה שבינתיים הלאני הבריח את כל נכסיו ולא עמדה בפני המשיב האפשרות לתפוס נכסים אחרים.
עוד טען המשיב בתחילת ההליך, כי היות והתביעה שבמסגרתה הוטל העיקול הוגשה גם על ידי המשיבים הנוספים, הרי שהיה מקום להגיש התביעה גם נגדם.
בהקשר זה יצויין, כי אמנם בפועל, בסופו של יום, צורפו המשיבים כנתבעים נוספים (ואף ניתן נגדם פסק דין בהעדר ביום 17.7.11, לאחר שניתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ולאחר שבוצעה המצאה של כתבי בי הדין לידיהם.
טענותיו אלו של המשיב נטענו כטענות סף, אך נקבע, כי ידונו במסגרת ההליך כולו.
4.במסגרת התובענה שלפניי העידו מטעם המבקש מר אייל אביטן, אשר היה מעורב בעריכת העסקאות הנוגעות למכירת הדירות כולן, זאת כאשר המבקש עצמו היה בחו"ל באותה עת.
המבקש אף הוא נתן תצהיר מטעמו, אך לא התייצב לשם חקירה על תצהירו.
מטעם המשיבים התייצב המשיב, המשיבים האחרים לא התייצבו ואף לא התגוננו. המשיב הצהיר מטעמו.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
סיכומי הצדדים היו ארוכים עד מאוד (ובפרט סיכומי המשיב) ונפרשו על פני עשרות עמודים. לצורך הכרעה במחלוקת שלפניי אכריע בתמציתיות בטענות הצדדים, איני סבורה, כי היה מקום מלכתחילה להאריך כפי שעשו הצדדים.
5.בפתח הדברים אציין, כי חלק ניכר מסיכומי המבקש נוגעים לשאלת תקפותו של העיקול שהוטל, בשל העובדה שחברת מבנה רב דירות לא השיבה לצו העיקול, כי העיקול נרשם בספריה, אלא ביקשה מבית המשפט הוראות בעניין תקפות העיקול, הוראות שלא ניתנו. המשיב טען בעניין זה, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה והצדק עמו.