אביטן נ' אביטן

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ראמי נאסר מיום 28.11.12 בתיק 09-00073-047 במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש להפנותו לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיבקש פריסת חוב תשלומי מזונות.

2.המבקש הינו החייב בתיק שנפתח ביום 27.07.04 לגביית חוב תשלומי מזונות.

יתרת חובו של המבקש היא 12,538 ₪.

3.בהחלטה מושא הבקשה שלפני, דחה כב' הרשם את בקשת המבקש להפנותו לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו, זאת לאחר שבחן את הבקשה על פי המסמכים שהומצאו מטעם המבקש. כך כתב כב' הרשם בהחלטתו: "החייב מבקש פריסת חוב עבר לתשלומים חודשיים של 150 ₪. החייב נישא בשנית והינו אב ל-5 ילדים קטינים. החייב טוען כי אינו עובד וכי אישתו עובדת חצי משרה ומרוויחה 3,000 ₪. החייב...מקבל קיצבת נכות בסך 3,786 ₪...טוען כי...אין לו הכנסות נוספות ואין לו יכולת לשלם את החוב הפסוק בתיק...צירף לבקשתו שאלון ממנו עולה לכאורה כי אין לו נכסים ו/או רכוש ו/או זכויות, למעט דירה ממושכנת... החייב שילם לאחרונה סך של 5,000 ₪ שקבעתי לצורך ביטול הגבלות שהוטלו עליו...אין לחייב תיקי הוצל"פ נוספים...אכן קיים קושי מסויים לחייב לפרנס את משפחתו ולשלם חובו...עם זאת, נוכח סכום החוב בתיק, מהות החוב, התשלום שבוצע בעבר ע"י החייב לביטול הגבלות ואי מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שיש לחייב, לא מצאתי הצדקה בנסיבות העניין לאישור נקיטת הליך על פי סעיף 69(ה) לחוק."

4.המבקש טען, כי שגה כב' הרשם בהחלטתו, בהתחשב בנסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי. לטענתו, סכום חובותיו בתיקי הוצאה לפועל שונים עומד על סך של 7,000 ₪ , וכי הוא חייב בנוסף כ-40,000 ₪ למכרים ובני משפחה. הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות. המבקש טען, כי ביכולתו לשלם אך סך של 150 ₪ לחודש בגין חוב העבר בתיק המזונות, זאת בנוסף לסך של 1,000 ש"ח תשלומי מזונות שמשלם מידי חודש. בנסיבות אלו, מן הראוי להעתר לבקשת הערעור.

דיון:

5.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

6.סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובע לעניין תשלום בשיעורים, כדלקמן:

"...

(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.

(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו."

המבקש טען, כי מתקיימות בעניינו דרישות הסעיף, שעניינן "טעמים מיוחדים", בגינן על כב' הרשם לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו ולהפנותו לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שיגיש בקשתו לשלם בשיעורים את החוב הפסוק בגין מזונות העבר.

7.כאמור לעיל, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, ומטעמים מיוחדים שירשמו, להפנות את המבקש לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו לגבי תשלומי מזונות. על פי הפסיקה "טעמים מיוחדים" מתקיימים בכל מקרה שבו מוכח, להנחת דעתו של יושב-ראש ההוצאה לפועל, כי בלא קביעת שיעורים לחוב המזונות לא יוכל החייב לקיים את עצמו. במצב דברים זה יוכל יושב-ראש ההוצאה לפועל להפנות את בעלי-הדין לבית-המשפט כדי לבקש קביעת תשלום חוב המזונות לשיעורים (רע"א(עליון) 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח' (19.03.01)).

8.אכן, כב' הרשם קבע בהחלטתו כי קיים למבקש קושי מסויים לפרנס את משפחתו ולשלם חובו, אולם נוכח סכום החוב, מהותו, ובהתחשב בכך שהמבקש אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, לא מצא כב' הרשם הצדקה לאשר למבקש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשינוי שיעור התשלום שנפסק.

מצאתי, כי החלטת כב' הרשם מנומקת היטב ומבוססת, ולא ראיתי להתערב בה. עצם צבירת החוב אינה מהווה, כשלצמה, טעם מיוחד המצדיק הפעלת סעיפ 69(ד) הנ"ל, שאם לא תאמר כן, יוצא חוטא נשכר.

9.לאור האמור אני דוחה את הבקשה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, י"ב ניסן ה'תשע"ג, 23 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.