אביטל (קטין) ואח' נ' חזן ואח'

צד שלישי

יפה חזן

פסק דין

תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

המחלוקת על החבות ועל הנזק

רקע

1. התובע קטין יליד 2001 ומתגורר עם משפחתו במצפה רמון. לטענתו, ביום 20.2.06, בהיותו כבן 4.5 שנים ועת שיחק עם חבריו בחניית כביש סמוך לביתו, נפגע על ידי רכב שהסתלק מיד מהמקום. אם כן מדובר בתאונת "פגע וברח".

2. אביו של התובע, הטוען כי ירד באותה עת מרכב הסעה של עבודתו, בו נהג הוא עצמו, הספיק לראות רכב מסחרי שחור מסוג מאזדה המתרחק מבנו ואזי ראה את בנו מוטל על הכביש כשהוא פצוע. הוא לא רשם את מספר הרישוי של הרכב.

3. התובע הובל לבית החולים סרוקה, אושפז למשך יומיים ובמהלכם אובחן ונותח שבר בשוק רגל שמאל. השוק גובסה, התובע שוחרר לביתו עם הנחיות איסור דריכה ורגל מורמת למשך שבוע.

4. בהמשך טופל עוד מספר פעמים בבית החולים, נרשמו לו משככי כאבים, הותקן לו גבס פלסטיק מעל הברך, לאחר הסרתו טופל בפיזיותראפיה ונזקק להליכון, עד אשר הורו לו הרופאים המטפלים לשוב לפעילות רגילה, ביום 1.8.06.

5. התובע נעדר מגן הילדים למשך כ – 3 חודשים. זאת ועוד, היה קושי להתאים לו הליכון עקב גובהו.

6. אביו של התובע נטל חופשה ממקום עבודתו על מנת לסעוד את בנו במהלך התקופה. אמו של התובע הפסיקה את עבודתו כסייעת בגנים, למשך כ – 4 חודשים במהלך אותה תקופה.

7. סופו של דבר – התובע החלים ואינו טוען כיום לנכות עקב התאונה.

8. משטרת ישראל חקרה את נסיבות התאונה בניסיון לאתר את הנהג הפוגע. המשטרה ניסתה לזמן שני קטינים, ילדה בשם מ. א. וילד בשם ל. ל. , ששיחקו על פי הנטען עם התובע בעת התאונה. הורי הילדים התנגדו לחקירתם על ידי חוקרי נוער ומסרו כל אחד, גרסה לגבי הרכב הפוגע, כביכול מפי הילדים. לגבי הילדה אמרה אימה כי מסרה על רכב טרנזיט לבן. לגבי הילד, אמרה אימו, ס. ל., כי הוא נוהג להמציא דברים וכי מסר לאמו שראה את נתבעת 1 [להלן – "יפה"] במקום אך לא אמר כי היא זו שדרסה את התובע. ס. ל. הינה חברתה של יפה. אביו של התובע מסר כי בהגיעו למקום הבחין במאזדה מסחרית שחורה מתרחקת מהמקום, כי אינו מזהה את הרכב הזה וכי שכנה שלו סיפרה לו שהילד ל.ל. סיפר לה שזיהה את הרכב ואת הנהגת הפוגעת, היא יפה. כמו כן סיפר שיום קודם להגעתו למשטרה, מסר הילד ל.ל. לאשתו, אמו של התובע, כי אכן הייתה זו יפה שפגעה בתובע. על רכבה של יפה לא נמצא ממצא תאונתי כלשהו. יפה הכחישה את המיוחס לה בחקירתה. המשטרה לא הצליחה להגיע לממצאים וסגרה את תיק החקירה מחמת היעדר אשמה עקב אי ידיעת זהות העבריין.

9. על כן הגיש התובע את תביעתו שלפניי. יפה והמבטחת שלה נתבעות במסגרת האחריות כנהג הפוגע. במידה שלא תזוהה יפה כנהגת פוגעת, נתבעת קרנית במסגרת חבותה הסטטוטורית. קרנית הוציאה הודעה לצד שלישי כנגד יפה.

המחלוקות

10. על אף היקפו הצנוע של הנזק בנסיבות העניין, לא נחו ולא שקטו הצדדים עד אשר מיצו כל מחלוקת אפשרית. יפה והמבטחת שלה טוענות כי לא הוכחה תאונת דרכים. על כך כמובן חולק התובע.

11. המחלוקת המרכזית סבה על זיהוי הנהג הפוגע. לתובע אין אמנם אינטרס בזיהוי זה, אלא לטענת הוריו, נמסר להם כי הנהגת הפוגעת הינה יפה. לטענה זו מצטרפת קרנית, המנסה להדוף את התביעה ממנה והלאה. ואילו יפה והמבטחת שלה שבות ומכחישות מעורבות כלשהי בעניין.

12. מחלוקת אחרונה ואף לגביה הפגינו ב"כ הצדדים להט רב – היקף הנזק.

הראיות