אביטל ואח' נ' נעים ואח'

החלטה

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 13/10/08 בקניון "לב העיר" בטירת הכרמל.

2.לטענת התובע, נכנס לרחבת החניה ונעצר. לפתע, הבחין ברכבו של הנתבע 1 כשהוא נוסע לאחור. התובע צפר לו מספר פעמים, אולם הנתבע 1 לא הגיב והמשיך בנסיעה לאחור, עד שפגע בו בפינה הקדמית שמאלית של רכבו. הנתבע סירב לשלם לו בטענה שהנזק שנראה ברכבו אינו כתוצאה מן התאונה ומכאן התביעה.

לטענת הנתבע, הידרדר רכבו של הנתבע 1 לאחור ו"נשק" קלות את רכב התובע. לאחר שיצאו מכלי הרכב, הבחינו כי אין כל נזק לכלי הרכב.

3.בדיון העידו התובע, הנתבע וכן עד נוסף, עובר אורח, שעבר במקום, מיד לאחר התאונה.

התובע טען כי אינו זוכר כיצד בדיוק פגע בו רכבו של הנתבע, אולם לדבריו, הנתבע נסע לאחור ופגע ברכבו. המחלוקת לא היתה בנוגע לנסיבות התאונה, שכן לא היתה מחלוקת שהנתבע הוא שפגע ברכב התובע, אולם המחלוקת היתה בנוגע לנזק. הנתבע טען כי הנזק היה עוד קודם ברכב ואילו התובע טוען כי הנזק נגרם כתוצאה מתאונה זו. התובע נשאל האם הנתבע נסע לאחור, לבקשת כלי רכב אחר שעמד לפניו, אך טען כי לא ראה סיטואציה שכזו וכי הוא נעמד 5-10 מטרים מאחורי רכב הנתבע אשר נסע לאחור עד שפגע בו.

הנתבע מסר כי עמד לפניו רכב אשר ביקש להיכנס לחניה מקבילה ולכן סימן לנתבע כי ייסע לאחור, על מנת לפנות לו דרך. הנתבע מסר כי נסע לאחור לאט וכי לא הרגיש את הנגיעה ברכב התובע ולא שמע כל צפירה, למרות שחלונו היה פתוח. הנתבע טען כי המרחק בין רכבו לבין רכב התובע שהיה מאחוריו, היה לכל היותר 40-60 ס"מ. כשירד מן הרכב, הצביע לו התובע על נזק ברכבו וטען כי הנזק נגרם כתוצאה מן המכה. לדברי הנתבע, הקרע בפגוש היה מלא עפר ועלים ועל כן הסיק כי אין המדובר בפגיעה חדשה, אלא ישנה. הנתבע קרא לעובר אורח במקום וביקש כי יביט גם הוא על הנזק הנטען ברכבו של התובע. הנתבע מסר כי ברכבו שלו, לא נגרם נזק כלשהו.

מר מרדכי פיטוסי, אשר עבר במקום ונקרא על ידי הנתבע, מסר כי הוא מתגורר בקרבת מקום וכי אינו מכיר את התובע או את הנתבע. מר פיטוסי מסר כי לא ראה את אירוע התאונה, אולם הגיע למקום מיד לאחר מכן וראה את התובע והנתבע מתווכחים. מר פיטוסי הביט ברכב התובע ולדבריו, ראה שהטמבון של הנתבע נמוך למכה ושהרכב מלוכלך מגשם ובוץ ראשוני ולכן היה אמור להישאר סימן – אשר לא נראה היה. מר פיטוסי מסר כי אכן, מן העלים והעפר שהיו בתוך הקרע של הפגוש ניתן היה להסיק כי המדובר בנזק ישן, אשר הספיק כבר להתלכך ולא בנזק שנגרם באירוע התאונה בין התובע לנתבע.

4.עיינתי בטענות הצדדים בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים באשר לנסיבות התאונה וכן את עדות העד, מר פיטוסי, וכן, עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש.

5.אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה נגרמה בשל נסיעתו של הנתבע לאחור ופגיעתו ברכב התובע. המחלוקת בין הצדדים הינה בנוגע לשאלת הנזק בגין האירוע, כאשר התובע טוען כי כתוצאה מן האירוע נגרם לרכבו קרע בפגוש ואילו הנתבע, אשר יצא מרכבו והביט ברכב התובע, טוען כי ראה בתוך הקרע בפגוש, אותו קרע שהתובע טען כי נגרם כתוצאה מן האירוע, עפר ועשבים, דבר במצביע על כך שאין המדובר בנזק שאירע באותה תאונה, אלא בתאונה קודמת. טענתו זו נתמכת בעדותו של העד מר פיטוסי, אשר הינו עד בלתי תלוי, שכן לגרסתו, אשר לא הופרכה על ידי התובע, הוא אינו מכיר איש מן המעורבים.

לכך יש להוסיף את טענת התובע כי עמד במרחק של 5-10 מטרים וכי צפר לנתבע אשר החל לנסוע לאחור, טענות אשר אינן מתיישבות עם עדות הנתבע ועם הגיונם של דברים. גם הנזק הכבד, באופן יחסי, שנגרם לרכב התובע אינו מתיישב עם העדר נזק כלשהו ברכב הנתבע.

6.לאור האמור, אני מקבלת את גרסת הנתבע וקובעת שהתובע לא הוכיח את תביעתו. התוצאה היא שהתביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 21 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ז ניסן תש"ע, 01 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.