אביטבול ואח' נ' קנטוב

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 17.4.13 בכביש הכניסה ללוד, בסמוך לכיכר (להלן "התאונה"), תאונה בו היו מעורבים רכב תובע 1 מס' רישוי 346-46-28 נהוג בידי רעייתו, תובעת 2 (להלן "רכב התובעים") ורכב הנתבעת מס' רישוי 988-00-29 נהוג בידי הנתבעת (להלן "הנתבעת").

בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.נזק עפ"י דו"ח שמאי 4,827 ₪

ב.שכ"ט שמאי - 600 ₪

ג. עגמת נפש - 1,000 ₪

להוכחת נזקיהם הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, תמונות, מסמכים ואישור אי הגשת תביעה.

תובע 1 העיד באשר להיותו הבעלים של רכב התובעים והנזק שנגרם לרכב זה בתאונה בציינו כדלקמן:

"אני הבעלים של רכב מספר רישוי 346-46-28 מסוג מזדה 323 לנטיס שבו נהגה ביום 17.4.13 אשתי ששמה אבוטבול חפצי. רכב הנתבעת פגע ברכב שלי וגרם לתאונה, נגרמו בתאונה נזקים. נזק לפי דוח שמאי 4,827 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪ ובסה"כ 5,427 ₪. אני מגיש את כל המסמכים שצירפתי לתביעה להוכחת הנזק שנגרם לרכב שלי. התשלום ששולם לשמאי, אישור על אי הגשת תביעה וצילומים שצורפו כולם לתביעה.

מבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף הפרשי ריבית הצמדה והוצאות".

תובעת 2 תארה בעדותה את השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

"ביום 17.4.13 נהגתי ברכב מסוג מזדה לנטיס 323, מס' 3464628 שבבעלות בעלי-הוא התובע מס' 1. נסעתי בדרכי לעבודה, נסעתי בכביש הכניסה ללוד. הגעתי לכיכר, רכב שלפניי עצר כדי לאפשר לרכב לעבור ואני עצרתי אחרי הרכב שעצר לפניי והייתי בעצירה מוחלטת ואז רכב הנתבעת שהיה מאחוריי ושהיה נהוג על ידי הנתבעת ומדובר ברכב מס' רישוי 9880029 כפי שהוברר לי לאחר התאונה המשיך בנסיעה ופגע בחלק האחורי של רכבי וגרם לנזקים.

הנזקים לרכב שלי מפורטים בדוח שמאי ומסתכמים בסך של 4,827 ₪ וגם שולם שכ"ט שמאי 600 ₪. מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצירוף הפרשי ריבית והצמדה".

בחקירתה הנגדית לשאלת הנתבעת "אחרי שיצאת מרכבך אחרי התאונה ראית רכב מאחור". השיבה "כל הרכבים שהיו מאחורינו עקפו אותנו בגלל התאונה שאתה פגעת ברכב שלי והמשיכו בנסיעה. בגלל התאונה נעצרה התאונה וכלי הרכב נאלצו לעקוף אותנו ולהמשיך בנסיעה".

הנתבעת תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 17.4.13 נהגתי ברכב מספר 9880029 והגעתי לכניסה ללוד והגעתי לאחת הכיכרות ולפני הכיכר התנועה היתה איטית מאוד ונסענו ממש אולי במהירות 20 קמ"ש או אולי 10 קמ"ש אבל היה לי מספיק מרחק לדעתי ביני לבין הרכב שלפניי, אני לא יודעת לומר מה היה המרחק. ראיתי שכלי הרכב שלפניי עצרו והרכב שהיה לפניי נעצר וגם אני התחלתי לעצור וכשעצרתי ממש מוחלטת שמעתי מכה בחלק האחורי של הרכב שלי ונהדפתי קדימה ופגעתי עם הרכב שלי ברכב שבו נהגה התובעת ואני הייתי בשוק וגם התובע ובמראה מקדימה ראיתי את האדם שהיה ברכב מאחוריי ועשה לי סימן שהוא עוצר ועקף אותי וברח. ציפיתי שיעצור בצד ולא עצר. הוא פעמיים נתן לי מכה ברכב שלי מאחור, נראה לי שהתבלבל בין הגז, היה לי נזק גדול גם לרכב שמאחוריי היה נזק גדול כי התנפצו כל הפנסים. אני לא יודעת למה הוא נסע וברח. איתי ברכב היתה מישהי ולא הבאתי אותה היום להעיד בבית המשפט, אני והתובעת עצרנו בצד והחלפנו פרטים".

עיינתי בכתבי הטענות במוצגים שהוגשו שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובעים. עדותם היתה כנה, רצינית אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לתובעת 2 כל פרטי התרחשות האירוע וניתן לסמוך על עדותה.

לא כך באשר לעדות הנתבעת אשר ניכר היה כי מנסה היא ל"הרחיק" עצמה מאחריותה לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מלשאת בנזקי התאונה. התרשמותי מעדות הנתבעת היתה שלילית ואיני מוכנה לסמוך על גרסתה.

בקבלי גרסת התביעה שהוכחה בפני קובעת אני כי ביום 17.4.13 נהגה תובעת 2 ברכב התובעים שבבעלות תובע 1 והגיעה לכניסה ללוד בסמוך לכיכר המצויה בדרך. התנועה התנהלה באיטיות.