אביוב נ' בן דרור

פסק דין

לפי גרסת התובע, הנתבע השתמש שלא כדין בכרטיס אשראי שלו, וחייב אותו בתשלום הביטוח המקיף שהתובע עשה אצל הנתבע. התובע טוען שהוא ביקש מהנתבע שהוא יחייב בכרטיס אשראי את ביטוח החובה והשמשות. בסופו של דבר הנתבע חייב אותו בכרטיס האשראי גם בביטוח המקיף. בסופו של דבר, לאחר פניית התובע, ביטלה חברת ויזה את החיוב הזה.

יש לציין כי עוד גורס התובע שהנתבע ביקש להפקיד אצלו 4 שיקים לביטוח המקיף למרות החיוב שחייב אותו באמצעות חברת אליהו אצל ויזה עבור הביטוח המקיף והתובע נתן לנתבע 4 שיקים. בסופו של דבר החליט התובע לבטל את כל הביטוחים אצל הנתבע, קיבל בחזרה את ארבעת השיקים וקיבל בחזרה את הסכומים ששילם עבור הביטוחים.

התובע טוען כי נגרמה לו עוגמת נפש כתוצאה מכך שהנתבע השתמש בכרטיס האשראי שלו שלא בהסכמתו ושלא כדין ולכן מגיע לו פיצוי.

טענה נוספת של התובע שבנו של הנתבע אמרה שההשתתפות העצמית שלו היא 500 ₪ ובסופו של דבר התברר שהיא הייתה 1,200 ₪ והנתבע התחייב להחזיר לו את ההפרש ולא החזיר לו אותו עד עצם היום הזה.

לפי גרסת הנתבע, לבקשת התובע הוא חייב את כרטיס האשראי שלו, הן בגין ביטוח החובה, הן בגין ביטוח השמשות והן בגין ביטוח המקיף, הנתבע מאשר שבנו אמר בטעות לתובע שההשתתפות העצמית הייתה 500 ₪, וכי הוא התחייב להחזיר לתובע את ההפרש של ההשתתפות העצמית והנתבע אמר שהוא החזיר לתובע יותר מההפרש, והחזיר לתובע סך של 700 ₪.

התובע גם אומר שהנתבע פנה אליו ואמר לו שיש לו קשיים עם כרטיסי האשראי, ואם הוא יוכל במקום כרטיס האשראי לקבל ממנו 4 שיקים. הנתבע לקח את ארבעת השיקים כדי לנסות לסדר בחברת אליהו שיתקבלו השיקים במקום התשלום בכרטיס האשראי.

בסופו של דבר התובע ביטל את הביטוחים והשיקים הוחזרו לתובע.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינן מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדברי כל אחד מהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובע להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובע לא הוכיח בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

לכן אני קובע כי התובע לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו ולא הוכיח את תביעתו כמידת ההוכחה הדרושה.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתו של התובע.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"א, 02/05/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק