ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
|
11051-04-11
14/04/2011
|
בפני השופט:
מירב בן-ארי
|
- נגד - |
התובע:
איתי אבידר
|
הנתבע:
1. משתלת אהרוני ח.פ 512785999 2. ליברמן לנדו בע"מ 3. גבעת הפרחים (מייזלין) בע"מ 4. טוליפ פרחים בע"מ 5. פרחי אור חי בע"מ 6. פרחי סמי בע"מ ח.פ 513131755 7. צ. פרחי הכפר בע"מ 8. משק פרחים סעדה בע"מ 9. יעקב בוחבוט 10. הילה יצחק 11. מוטי אמסי 12. עזרא בן שלום 13. אילן טיביבי מרכז הפרח 14. פרחי רון רון ברלוביץ 15. ברק מולאי 16. אהרן זמוסטיאנו 17. פרחי אירית זאבי יהושע ואירית 18. יהודה אזולאי 19. דני חפצדי 20. שיראל לוי 21. פרחי ספיר מרדכי ספיר 22. מחמוד מורה 23. נרדי לוי 24. עמיחי כרמי 25. דוד שרון 26. רונן יעקב 27. ניסן חיון
|
החלטה,החלטה |
החלטה
1.לביהמ"ש הוגש כתב תביעה, ויחד עמו בקשה בהולה לצו עשה.
2. הרקע להגשת התביעה ולבקשה הוא זה:
א. המבקש החזיק במגירה בביתו שיקים שנתנו לו לקוחות שונים, בסכומים ניכרים.
ב. המבקש העיד בדיון שלפניי כי השיקים היו משוכים לטובתו, ונחתמו חתימת הסב על ידו. המבקש ציין שחלק ניכר מהשיקים היו משורטטים "למוטב בלבד". מכל מקום, השיקים היו מוכנים להפקדה בחשבון הבנק של המבקש כאשר נגנבו.
ג. כאשר נודע למבקש דבר הגניבה, פנה למושכי השיקים וביקש לבטלם. בנוסף, הגיש תלונה במשטרה. במקביל, הגיש לביהמ"ש את התביעה והבקשה שבפניי.
3.בכתב התביעה מבקש התובע שני סעדים:
א.מתן פסק דין הצהרתי שבו ביהמ"ש יצהיר על בטלות כל השיקים.
ב. מתן צו עשה לכלל הנתבעים לשלם לתובע את מלוא תמורת השיקים שנגנבו.
4.הנתבעים המשיבים לא התייצבו לדיון שבפניי, אך אין בכך כדי לשנות את התוצאה הסופית כפי שאבהיר להלן.
5.השיקים שנגנבו, על פי תיאורו של המבקש עצמו, היו שיקים שיתכן שניתן לסחר אותם. הדבר נובע מכך שעל השיקים יש חתימת הסב של הנפרע, ומכאן שביהמ"ש, בשלב זה, לא יכול לשלול את האפשרות שהשיקים יגיעו לאוחז בעד ערך או לאוחז כשורה. למעשה, בית המשפט אינו יכול לשלול שהשיקים יגיעו לאוחז סתם, שגם תהיה לו זכות לפרוע את סכומם, בתנאים מסוימים.
6.משכך, איני רואה כל מקור חוקי המסמיך את ביהמ"ש להצהיר על בטלות של שטר, כאשר האוחז אינו צד לתביעה.
דינה של תביעה שטרית, שזכאותו של האוחז מתבררת כאשר האוחז הוא צד לתביעה, ואז ביהמ"ש קובע האם קיימת לו זכות לפי השטר, בהתאם למבחנים השונים של פקודת השטרות והפסיקה.
העובדה שהאוחזים הם ערטילאיים אינה שוללת את האפשרות שאוחזים כאלה קיימים, בשר ודם, ויש להם, מן הסתם, טענות באשר לתקפות השטר שבידם.
כיצד, אם כן, יכול ביהמ"ש להצהיר על בטלות של שיקים כאשר לא ניתנה לאוחז האפשרות להביע עמדתו.
7.אציין כי עניין של יום ביומו הוא, שבבתי המשפט מתבררות תביעות על פי שטר, כאשר טענת ההגנה של המושך או המסב היא, שהשטר נגנב. רק אז, לאחר שהאוחז תבע לפי השטר, בית המשפט דן בעניין, ומחליט האם לאוחז יש זכות טובה על פי השטר, אם לאו.
מובן כי במקרה שבפנינו אין ביהמ"ש יכול להידרש לכך, שכן האוחזים אינם בפניי.
8.אף שהאוחזים כיום הם ערטילאיים, אין בכך כדי להועיל למבקש. דינם של השיקים שנגנבו אינו שונה מדינו של כסף מזומן שנגנב. השיקים הרי הם מסמך סחיר, ואף אם לגבי שיקים קיימת אפשרות להוכיח, שהאוחז בהם אינו אוחז כשורה או אינו אוחז בעד ערך, עדיין במסמך סחיר עסקינן, והצהרה כללית על בטלותו משולה להצהרה על בטלותם של שטרות של כסף מזומן.
9.מעת שקבעתי כי לא ניתן לתת הצהרה הנוגעת לבטלותם של השיקים כלפי כולי עלמא, ממילא לא זכאי המבקש לכל סעד כלפי המשיבים, לבטח לא בשלב זה.
המבקש ציין כי הוא "לוקח על עצמו את האחריות" לפירעון השיקים, היה והאוחז ידרוש את תמורתם מהמושכים. הצהרה בעלמא של המבקש אינה תחליף לערובות או לבטוחות שמושכי השיקים זכאים לדרוש.