אביב נ' דדיה

החלטה

1. לפני תביעה נזיקית כספית על סך 40,160 ₪ בגין טיפולים רשלניים ובלתי מקצועיים שבוצעו על ידי הנתבע במהלך שנת 2009 בתיקונים והחלפת מנוע שבוצעו ברכב התובע מסוג מיצובישי פג'ארו, שנת יצור 2000, מ.ר. 83-611-23 בעלות כוללת של 34,000 ₪.

2.ביום 22/11/11 ניתן פסק דין נגד הנתבע בהיעדר הגנה אשר בוטל בהחלטת בית המשפט מיום 4/1/12 וביום 6/2/12 הגיש הנתבע כתב הגנתו במסגרתו הכחיש טענות התובע בכתב תביעתו.

3.ביום 6/2/13 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים וב"כ במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, כי במחלוקת המקצועית תמונה הועדה המקצועית של איגוד שמאי הביטוח בישראל לצורך בדיקת טענות הצדדים וחוות דעת השמאים מטעמם הן באשר לאחריות / רשלנות והן באשר לגובה הנזק, ככל שתימצא אחריות. כמו כן, הצדדים הסכימו, כי יהיו רשאים להמציא לעיון הוועדה את כתבי הטענות וכן, את חוות דעת השמאים מטעמם. לבסוף הסכימו הצדדים, כי חוות הדעת תהיה מכריעה בתיק וכי לבית משפט תיוותר הסמכות לפסיקת הוצאות בלבד (פרוט' בעמ' 5 שורות 22-30).

4.ביום 18/4/13 השלימה הוועדה המקצועית של איגוד השמאים את חוות דעתה. מעיון בחוות דעת הוועדה עולה, כי בפניה עמדו כתבי טענות הצדדים וחוות דעת השמאים מטעמם. כמו כן, בפני הוועדה הופיעו השמאים מטעם הצדדים, ב"כ התובע, התובע והנתבע ענה לשאלות בשיחת ועידה בנוכחות הצדדים. לאחר שהוועדה דנה בסוגיות השנויות במחלוקת הגיעה לכלל החלטה, כי יש לקבל התביעה, זאת, נוכח המסקנות כדלקמן: 1. המנוע שהורכב ברכב התובע פורק מרכב ישן יותר, המנוע פורק מרכב בשנת ייצור 1997 ואילו רכב התובע יוצר בשנת 2000. המנוע שהורכב ברכב היה מאיכות ירודה. הוועדה הביעה דעתה, כי הנתבע פרק את הטרמוסטט של המנוע על מנת לנסות להתגבר על תקלות ההתחממות וכך גרם לנזקי המנוע עד להרס מוחלט.

5.ביום 28/4/13 הגיש הנתבע בקשה לביטול החלטת איגוד השמאים, זאת, נוכח העדר הופעה מצד הנתבע ובא כוחו. לטענת ב"כ הנתבע הוועדה לא דאגה לזמנם לדיון. יאמר כבר עתה, כי ב"כ הנתבע לא נתן הסבר כיצד זה בנסיבות אלה השמאי מטעם הנתבע התייצב במועד הדיון. כמו כן, הנני מקובלת עלי עמדת הועדה, כי הזימון לדיון נשלח לב"כ הנתבע בדואר אלקטרוני בהתאם לתכתובת שצורפה לתגובת ב"כ התובע. בנוסף, מקובלת עלי טענת הוועדה, כי עסקינן בוועדה מקצועית בתחום שמאות הרכב ובדיון נכחו לא פחות מחמישה שמאים [שלושה שמאי רכב שהרכיבו את הוועדה ושני שמאים מטעם הצדדים]. נוכח האמור, לא מצאתי, כי נפגעו זכויות הנתבע.

6.בנוסף יוער, כי אין ספק, שמהסכמות הצדדים, כפי שהועלו בפרוטוקול הדיון, ניתן למצוא ביטוי לרצון הצדדים לשים קץ להתדיינות שביניהם ולקבל על עצמם את פסיקת הועדה כסופית ומחייבת. מעמדה של הועדה המקצועית הינו של מעין בורר. אך אין בכך דבר לגבי העילות לתקיפת ממצאיה שכן, לא דומה מומחה שמונה מטעם בית המשפט ליתן חוות דעת המהווה ראייה המארג הראיות במשפט לגוף שהינו במעמד של מעין בורר. בנסיבות אלה, יהא במתן היתר לנתבע לשלוח שאלות הבהרה בצורה כזו או אחרת משום פתיחת כל ההליך מחדש ובכך, יהיה משום סיכול כוונת הצדדים להביא קץ לסכסוך.

7.המלומדת פרופ' סמדר אוטולנגי ציינה בספרה, בוררות דין ונוהל (כרך א מהדורה רביעית עמ' 533 ) בפרק "מעין בורר, מעריך או שמאי" את הדברים כדלקמן:

"נמצא כי יהיה הולם יותר להקביל את המעין-בורר לא לשופט, אם כי לבורר. הגם שיכול המעיין בורר להגיע להכרעתו בלי לשמוע את הצדדים כלל, כך הוא יכול לתקן פגמים מסוג זה אם נפלו בה, ברם אל לו לעשות כן בלי שישמע תחילה את עמדת הצד שכנגד. כאשר ישנה טעות בפסק דינו של בית המשפט- קיימת ערכאת ערעור לצורך זה. כשמדובר בטעות בפסק בורר – יכול בית המשפט להחזיר את הפסק לבורר לשם תיקון או לתקן את הפסק בעצמו. אך כשמדובר במעין בורר, עדיין לא פותחו הכלים המשפטיים לטפל בהחלטתו, לי נראה שבמקרה של טעות שנפלה בהכרעת מעין –בורר, כאשר הטעות ברורה וגלויה לעין, או הנה טעות חשבונית הניתנת להוכחה מהמסמכים שהיו בפניו – צריכה להיות סמכות לבית המשפט לתקן טעות זו. (ע"א 713/84 בניאס נ' רפאל) הפתרון הוא בהגשת תביעה לבית המשפט המבוססת על "מעין חוזה".

אשר על כן, סבורני, כי ככל שצד סבור, כי נפלו טעויות בפסק הועדה עליו להגיש תובענה נפרדת לצורך כך.

8.באשר לפסיקת ההוצאות על התובע להגיש בקשה מסודרת לפסיקת הוצאות בצירוף אסמכתאות תוך 7 ימים מהיום אשר תועבר לתגובת הנתבע בתוך 7 ימים לאחר מכן.

קובע מועד לעיון ליום 15/7/13.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.