אביב (י.א.) עבודות מתכת וצנרת בע"מ נ' בנק אוצר החייל בעמ

החלטה

בבקשת רשות ערעור

ובבקשה לעיכוב ביצוע

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 1.5.13 (כב' הרשמת הבכירה א' ארבל-אסא) בה נקבע כי על המבקשת להפקיד סך 50,000 ₪ כתנאי לקבלת התנגדותה תוך 45 ימים. לא יופקד הסכום במועד – תדחה ההתנגדות.

2.כרקע לבקשה יפורט בקצרה, כי המבקשת התקשרה בהסכם עם חברת סונלה יבוא ושיווק 2006 בע"מ (להלן: "סונלה"), לשם ביצוע פרויקט עבור סונלה, תמורת סך 3 מליון ₪ + מע"מ. לטענת המבקשת, על פי דרישת סונלה, מסרה לה המבקשת שיקים להבטחת ביצוע העבודות בגובה 10% מסכום התמורה, וביניהם שני שיקים ע"ס 25,000 ₪ כל אחד, נושא התיק שלפני. העסקה לא יצאה מן הכח אל הפועל והמבקשת ביטלה את השיקים. עובר לביטול השיקים נמסרו השיקים למשיב, ולאחר ביטולם פתח האחרון תיק הוצל"פ לביצוע השיקים. המבקשת הגישה התנגדות אשר הועברה לדיון בבימ"ש קמא ובגינה נתנה ההחלטה נושא הבקשה שלפני.

3.לטענת המבקשת שגה בימ"ש קמא בהתנותו את קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום בגובה סכום השיקים אשר הוגשו לביצוע ובגינם הוגשה ההתנגדות.

המבקשת טוענת כי עומדות לה טענות הגנה טובות כנגד ביצוע השיקים: מסירת השיקים לסונלה היתה על תנאי שהעסקה ביניהם תצא אל הפועל, ולביטחון בלבד; המבקשת לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים; סונלה נהגה כלפי המבקשת במרמה והטעייה והפרה את החוזה עמה. על פי הפסיקה, בשלב ההתנגדות די לו למבקש להראות קיומה של הגנה טובה כנגד הצד הקרוב לשטר, ודין טענות האוחז לאחיזה כשורה ובעד ערך צריכות להתברר במשפט גופו. לפיכך היה על בימ"ש קמא לקבל את ההתנגדות ללא תנאי.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי לא הוצגה לבימ"ש קמא כל ראיה בדבר מועד סיחור השיקים, ושגה בימ"ש קמא משקבע כי הם סוחרו קודם לכשלון התמורה והיווצרות הפגם בהם;

לחלופין טוענת המבקשת, כי סכום ההפקדה שנקבע בגובה של מלוא סכום השיקים מופרז.

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

החלטת בימ"ש קמא מפורטת ומנומקת כנדרש, ולא מצאתי כי בימ"ש קמא שגה במסקנותיו. כעולה מהעובדות אשר מפורטות בהחלטת בימ"ש קמא, השיקים סוחרו למשיב טרם דבק בהם פגם קנייני ובטרם חלה עילה לביטולם על פי גרסת המבקשת עצמה. בימ"ש קמא מצא כי המשיב אוחז כשורה ובעד ערך והוא גובר על טענות ההגנה של המבקשת. אף אני סבורה כך. זאת ועוד, עיון בשיקים מעלה כי אין על גביהם רישום לפיו הם ניתנו "לביטחון" ועל כן, לכאורה, לא יכל המשיב לדעת שהתנאי בגינו הם ניתנו לא התקיים כנטען המבקשת.

לפנים משורת הדין התנה בימ"ש קמא את קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום השיקים בסך 50,000 ₪ בקופת בימ"ש. לא מצאתי מקום להתערב גם בקביעה זו, מה גם שמדובר בסכום שאינו גבוה, סכום בו התחייבה המבקשת עצמה כלפי סונלה כך שנראה כי היא יכולה לעמוד בו, ואף לא נטען אחרת בבקשת רשות הערעור. כל שנטען בענן זה הוא כי הסכום "חסר כל פרופורציה לסכום התביעה" (סע' 19 לבקשה). אין בידי לקבל טענה זו, וקביעת סכום העירבון כגובה סכום השיקים נראית סבירה ומידתית בנסיבות הענין.

5.על יסוד האמור נדחית הבקשה.

מאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: