אביב יעל דרומה נ' מסיכה

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית שעניינה נזקים שנגרמו לרכבה של שהתובעת עת היה מעורב בתאונת דרכים כאשר ברכב נוהג עובד התובעת ושבה היה מעורבת גם משאיתו של הנתבע, כשהנתבע נוהג בה.

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות התאונה, כאשר העידו לפניי נהג התובע והנתבע.

2.נהג התובעת טוען, כי הגיע למפעל דויטש דגן באשקלון וביקש לצאת מהמפעל. התנועה במפעל הינה סיבובית, כאשר הגיע הנהג לאזור ממנו היציאה, נוכח לראות, כי רכב התובעת חוסם את הדרך.

לכן, ירד הנהג מהרכב, נכנס למשרדים ושם פגש את הנתבע וביקש ממנו להזיז את המשאית.

הנתבע נכנס למשאית, הסיט את רכבו שמאלה במקום לנסוע ישר ועקב הסטת המשאית שמאלה, סטה החלק האחורי של המשאית אל עבר החלק הימיני קדמי של מכונית התובעת אשר חנתה קרוב לחלקה האחורי של המשאית ופגעה בצד הרכב, החל מהדלת ועד לקדמת הרכב.

לטענת נהג התובעת, לו היה מתבונן הנתבע במראות, היה נוכח לראות, כי הוא פוגע ברכב התובעת ולא היתה כל סיבה לכך שהנהג הסיט את ההגה שמאלה.

3.לעומת זאת, טוען הנתבע, כי רכב התובעת עמד מאחורי רכבו, הנתבע נכנס למשאית והחל לנסוע, אלא שנהג התובעת, ככל הנראה מתוך שמיהר, החל אף הוא בנסיעה ולכן פגע בחלקה האחורי של המשאית.

הנתבע אישר, כי אמנם הסיט את ההגה שמאלה, לטענתו, כיוון שביקש להזיז את המשאית, אך לטענתו הפגיעה התרחשה רק עקב העובדה שנהג התובעת החל אף הוא בנסיעה ולא המתין עד אשר המשאית תפנה את הדרך.

4.לאחר ששמעתי את העדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי איני יכולה להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.

אציין, כי נהג התובעת הותיר בי רושם מצויין, גרסתו היתה מהימנה, בהירה ונחרצת. בנוסף, עד זה אינו עד המעוניין בתוצאות ההליך, שכן הוא עובד שכיר של התובעת, שאינו נושא בתשלום הוצאות ההשתתפות העצמית.

ואולם, הגם שהנתבע הינו בעל דין והוא זה אשר אמור לשאת באופן אישי בעלויות או בחלק ניכר מהן אם יבחר לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את המשאית, הרי שגם בעדותו של זה לא מצאתי כי נפלו בקיעים, באופן שבו אוכל להעדיף את עדותו של עד התובעת על פני עדותו של הנתבע.

5.אציין, כי גם אופי הפגיעה על רכב התובעת אין בה כדי לסייע בהכרעה בין הגרסאות ופגיעה זו יכולה להתיישב עם כל אחת מהגרסאות (אציין בהקשר זה, כי הוצגו לפניי תמונות בשחור לבן באיכות שאינה גבוהה).

6.הנתבע אף העלה תמיהה, שיש בה ממש, באשר לגרסת התובעת, שכן לשיטתו, בנסיבות תיאור התאונה על ידי נהג התובעת, קשה להבין איך השלים הנהג את הסיבוב לפני הפניה, כאשר מדובר באיזור צר מאוד ורכב התובעת הינו רכב גדול כך שלשיטתו, יותר סבירה גרסתו לאירוע.

7.לאור כל האמור, הינני סבורה, כי כפות המאזניים נותרו מעויינות, אף לא אחד מהצדדים הצליח לשכנע אותי, כי יש להעדיף את גרסתו על פני רעותה ומשכך דין התביעה להדחות.

8.בנסיבות העניין ובשים לב לכך שגם אם אני מקבלת את גרסת הנתבע, יש לנתבע על פי שיטתו אשם תורם אם כי ברמה שאינה גבוהה, כאשר הנתבע לא התבונן במראות וייתכן, כי היה יכול להקטין במעט את עוצמת הפגיעה, מצאתי מקום שלא לעשות צו בדבר הוצאות בהליך שלפניי.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"ח חשון תשע"א, 26 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.