אביבי נ' עיריית הרצליה

פסק דין

בפניי תביעה קטנה ע"ס 4,040 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבעת ביום 28.2.13. מדובר בתביעה שעילתה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע באירוע מיום 4.5.12 בו ניזוק הרכב ממכסה ביוב שהיה בכביש שבתחום אחריותה של הנתבעת.

היום נערך בפניי דיון בתביעה. לדיון התייצבו שני הצדדים. בדיון העידו התובע וכן נציג הנתבעת.

לאחר שבחנתי את טענות ואת ראיות הצדדים, מצאתי שדין התביעה להידחות, משלא עלה בידי התובע להוכיח שהנזק שנגרם לרכבו מקורו במצב הכביש (על מכסה הביוב שלו) דווקא, ולא בסיבות אחרות.

מן התמונות ומן הסרטון שהציג התובע עולה, כי אכן היה בקטע הכביש הרלוונטי מכסה ביוב, אך מכסה זה נראה בבירור כשטוח ולא בולט, ולא הוסבר ולא הוברר כיצד מכסה במצב כזה יכול לגרום לנזק המתואר.

זאת ועוד, ניכר מקרבת מכסה הביוב לבמפרים ולמעבר החצייה, כי על הרכבים הנוסעים במקום לנסוע במהירות איטית במיוחד, ולא שוכנעתי כי התובע נסע במהירות מיוחדת מתאימה כזו, כאשר בסרטון שהוצג נראה היה שרכב שנוסע לאט עובר בשלום וללא פגע את המקום.

בנוסף, התובע לא העיד את חברתו שנסעה עימו ברכב, ובנסיבות הדבר פועל לחובתו מבחינה ראייתית.

כמו כן, לא סביר בעיני, כי התובע לא מצא לשלוח מכתב דרישה/התראה לנתבעת, בטרם הגיש תביעה משפטית זו, גם אם לדבריו קיים שיחה טלפונית עם המחלקה המשפטית אצל הנתבעת (שיחה שלא דווחה בכתב התביעה ותוכנה המדויק לא פורט בדיון היום). לטעמי, ואם התובע היה תחת הרושם שקיים מפגע של ממש במקום, מחובתו האזרחית היה להתריע בפני הנתבעת על המפגע, ולדרוש ממנה לבדוק זאת ולהגיב על כך. פניה טרום משפטית כזו גם הייתה מאפשרת לנתבעת לבדוק הדברים ולהגיב עליהם.

יוסף, כי הנתבעת כופרת בקיומו של מפגע במקום ומעידה כי לא דווחה על מפגע כזה, כאשר מדובר בקטע כביש בו נוסעים אלפי כלי רכב ביום. לא צריכה להיות לביהמ"ש סיבה להניח שהנתבעת לא מעידה אמת בנקודה זו, ומכל מקום, התובע לא הוכיח אחרת ואף לא ביקש להעיד עדים או ראיות נוספים (לסתור) הקשורים בנתבעת ובידוע לה על המפגע הנטען. יש גם להניח, שלו אכן הייתה הנתבעת מדווחת על מפגע במקום, הייתה פועלת להסרתו, כדי להגן על תושביה ומבקריה וכדי לחסוך מעצמה הליכים משפטיים.

סיכום

התביעה נדחית.

בנסיבות ולפנים משורת הדין, לא מצאתי לחייב את התובע לשלם לנתבעת את הוצאות ההליך.

פסה"ד יישלח לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ג, 26 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.