אבטן נ' ארבל

פסק דין

1.תביעה זו הוגשה בעקבות עסקה, שבה נמכר נכס בפרדס חנה.

התובע טוען כי הוא שזכאי לדמי התיווך ששילם בעל הנכס וכי הנתבע, במרמה, גזל אותם ממנו.

2.מעשה שהיה כך היה – התובע הוא מתווך מוסמך וגם הנתבע הוא מתווך מוסמך. התובע הכיר אדם בשם דוד פוגל, שהציג לו מספר נכסים שהוא מעוניין למכור, בין שאלה בבעלותו ובין שהם בבעלות חברה שבשליטתו. בין הנכסים הללו היה נכס ששימש מכללה בבית "אוצם" בנתניה (להלן – המכללה), נכס שהושכר לבית מאפה בפרדס חנה (להלן – בית המאפה) ונכס שהושכר לרשת סופרפארם בפרדס חנה (להלן – החנות).

התובע והנתבע שיתפו פעולה ביחס לעסקה שבה נמכרה המכללה.

באותה עיסקה קיבל התובע את דמי התיווך מהמוכר, פוגל, ואילו הנתבע קיבל את דמי התיווך מהקונים שהביא.

לימים, נמכרה גם החנות ואין מחלוקת על כך שפוגל העביר את דמי התיווך בגין מכירת החנות, לידיו של הנתבע.

3.התובע טוען כי דמי התיווך ששילם פוגל בגין מכירת החנות שייכים לו והנתבע, במרמה, גזל אותם ממנו ולא העביר אותם אליו, אף שמחובתו היה לעשות כן.

הנתבע מאידך גיסא טוען כי הוא שהיה הגורם היעיל בעסקה שבה נמכרה החנות ולפיכך הוא שהיה זכאי לדמי התיווך ששילם פוגל והתובע אינו זכאי לדמי התיווך האלה, כולם או חלקם, ויש לדחות לכן את התביעה.

4.תיק זה נקבע תחילה לדיון בפני כב' השופט שרעבי, ששמע את הצדדים בקדם המשפט שהיה בפניו ביום 10/9/12.

משלא עלה בידי כב' השופט שרעבי להביא את הצדדים לידי הסכמה, קבע את התיק לשמיעת ראיות ואולם בסופו של דבר אלה לא נשמעו בפניו. התיק הועבר אליי לאחר שכב' השופט שרעבי עבר לכהן כרשם בבית המשפט המחוזי בחיפה (החלטת כב' השופט שרעבי מיום 22/9/13).

הראיות נשמעו לכן בפני ביום 1/1/14 ולאחריהן סיכמו הצדדים בכתב.

5.לאחר שעיינתי בכל החומר שהגישו הצדדים ובסיכומים שהוגשו מטעמם, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל.

התובע העיד בפני ועדותו הותירה רושם מהימן מאוד. התרשמתי כי התובע הוא אדם תמים ששם מבטחו בנתבע וסמך על הנתבע ועל הסיכום שהיה ביניהם ומהטעם הזה לא עמד על עיגון ההסכמות שהיו בינו ובין הנתבע, במסמך כתוב.

6.מלבד הרושם הבלתי אמצעי שהותירה עדותו של התובע בבית המשפט, עדותו נתמכה גם בעדותו של מר פוגל, ששני הצדדים ביקשו לזמן העד מטעמם, (ר' דברי הנתבע בפני כב' השופט שרעבי בעמ' 2 שו' 31), ובסופו של דבר העיד מטעם התובע.

עדותו של מר פוגל תמכה בגרסת התובע והיא מחזקת לכן את מהימנות גרסת התובע גם באותם עניינים שבהם לא היה מר פוגל מעורב ישירות.

7.התובע העיד כי הוא שהפגיש את מר פוגל עם הנתבע וזאת לאחר שהוא והנתבע סיכמו לשתף פעולה ביניהם לגבי נכסים שונים וביניהם הנכסים שביקש מר פוגל למכור.

התובע העיד כי הוא שהציג לנתבע, בנוכחותו של מר פוגל, גם את המכללה וגם את החנות וכי סוכם שהנתבע ינסה להביא קונים לנכסים האלה.

8.עדות זו של התובע, לפיה הוא שהציג את הנכסים, ואת מר פוגל, לנתבע, הותירה, כאמור, רושם מהימן מאוד והיא נתמכה, חד משמעית, בעדותו של מר פוגל, שעדותו לא רק שהותירה רושם מהימן, היא גם עדותו של מי שאין לו עניין ישיר בתוצאות ההליך. מר פוגל העיד כי "במפורש מוריס הכיר לי את דוד ארבל. הוא הביא אותו למשרד בנתניה" (עמ' 3 שו' 18).

מר פוגל ציין גם כי התובע הכיר לו את הנתבע כאשר הוא, פוגל, רצה למכור את הנכסים. לפיכך הציג פוגל את הנכסים הן בפני התובע והן בפני הנתבע ואז נעשתה ההכרות בין מר פוגל לבין הנתבע (עמ' 2 שו' 15-21). מר פוגל גם אישר כי הנתבע הוא שהביא את הלקוחות שלו מצרפת, לרכוש את הנכס, והדבר מחזק את גרסת התובע, לפיה התובע הוא שייצג את המוכר בעיסקה ואילו הנתבע אמור היה לייצג את הקונים (עמ' 2 שו' 24 ועמ' 3 שו' 7).