אבו ריא נ' קראקרה ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 24.9.13, שהתקבלה, לטענתו, במשרדי בא כוחו ביום 8.10.13.

במסגרת ההחלטה קמא דחה בית המשפט בקשה של המבקש לביטול פסק הדין.

2.המבקש טוען כי בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 13.11.13, כאשר היתה צריכה להיות מוגשת עד ליום 7.11.13. אולם היות ובין התאריכים עד 15 עד 18 לחודש אוקטובר 2013 נחגג על ידי המוסלמים, עדתו של המבקש, חג הקרבן, ממילא לא צריכים לספור את ארבעת ימי החג ובקשת רשות הערעור היתה צריכה להיות מוגשת עד ל-11.11.13.

3.טוען המבקש כי נבצר ממנו להגיש את הבר"ע במועד לאור העובדה שמזה תקופה ארוכה אינו חש בטוב עקב תאונת דרכים שעבר ביום 30.8.13, והוא אף היה באי כושר בין הימים 7.11.13 ועד ליום 12.11.13.

4.לטענת המבקש סיכויי הבקשה טובים, כמפורט בבקשתו, ולכן מן הראוי להאריך לו את המועד.

5.מן העבר השני, המשיבים מתנגדים לבקשה מהנימוקים הבאים:

א.מבדיקה שנערכה עולה כי ההחלטה נשוא הבר"ע הומצא בפקס למשרדו של ב"כ המבקש כבר ביום 29.9.13, כעולה מאישור המצאה בפקס שצורף כנספח א' לתגובה, שהוצא מתוך תיק בית המשפט קמא.

לכן המועד האחרון להגשת רשות הערעור היה 28.10.13 ולא כמפורט בבקשת המבקש.

ב.גם אין זה נכון לומר שימי חג הקרבן (15 עד ל-18 לאוקטובר) צריכים להילקח במניין הימים.

תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983 אינן מכירות בימי החג האמורים כימי פגרות. לכן מניין ימי החג צריכים לבוא בחשבון.

ג.המבקש לא הראה טעם מיוחד להארכת המועד כדרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. במיוחד נכון הדבר כשמדובר על מצב רפואי ידוע לכאורה כבר מחודש אוגוסט 2013, ועל המבקש היה להיערך בהתאם להגשת בקשת רשות הערעור במועד.

ד.גם למשיבים זכות לניהול התיק באופן הוגן ויעיל, דבר שנשלל מהם ע"י התנהגות המבקש במהלך הדיונים בבית משפט קמא.

6.בתשובתו חוזר המבקש על בקשתו תוך שהוא מוסיף כדלקמן:

א.סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט קובע כי:

"שבת ומועדי ישראל ... הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבת וחגים. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות"

על פי הודעה שפרסמה הממשלה, נרשם כי החגים שנקבעו כימי מנוחה לבני העדה המוסלמית כוללים בחובם גם את חג הקרבן.

לכן יש לקחת בחשבון גם את ארבעת ימי החג.

ב.האיחור במקרה דנן הוא איחור קל, שלא יפגע פגיעה משמעותית בציפיות בעל הדין האחר.

ג.סיכויי הבר"ע טובים.