אבו רביעה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

מחומר החקירה אשר הוגש לעיוני עולה כי בידי התביעה ראיות לכאורה כי המבקש סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב אחר.

המבקש טען באמצעות ב"כ בפני כי אכן סטה מנתיבו אולם, סטיה זו נגרמה כתוצאה מסטייתו של נהג אחר לתוך נתיב נסיעתו. עובדה אשר לטענתו גרמה לו לסטות לנתיב הנגדי וכך התרחשה התאונה.

בחנתי את חומר הראיות שבתיק ונוכחתי כי בהתאם לעדות הנהג המעורב ונוסעת ברכבו סטה המבקש מנתיבו כתוצאה ממהלך של עקיפת רכב אחר.

אין לבית המשפט מידע בשלב זה האם הנהג המעורב והנוסעת שלצידו, מסרו עדות אמת או ששקרו הם בחקירתם.

אולם, בשלב משפטי זה בית המשפט מנוע מלהכריע בשאלת אמינות הגירסאות וכל שצריך בית המשפט לעשות הוא לקבוע האם יש ראיות לכאורה בידי המדינה בהנחה שכל הראיות המצויות בידיה יקבלו משקל מקסימאלי.

בהנתן משקל מירבי בשלב זה לעדות הנהג המעורב והנוסעת שלצידו יחד עם קביעת הבוחן בתיק, הרי שיש בידי המדינה ראיות לכאורה כנגד המבקש לצורך ייחוס כתב אישום למבקש בשלב משפטי זה.

ביחס לשאלת המסוכנות, צודק ב"כ המבקש כי עברו התעבורתי של המבקש נקי לחלוטין. אך מנגד, צודק התובע כי עבר נקי זה הוא על רקע ותק נהיגה קצר של ארבע שנים בלבד.

מאחר וכתוצאה מהתאונה לא נגרמו חבלות של ממש ומאחר ועברו התעבורתי של המבקש כאמור נקי, ומאחר וגם למבקש עצמו גירסה אשר טרם הוכרעה בבית המשפט אני סבור כי ראוי לקצר במידה מסויימת את תקופת הפסילה המינהלית באופן בו תקופת הפסילה הכוללת תעמוד על 45 יום במקום 60 יום.

תקופה הכוללת 45 יום תשקף בעיני בצורה טובה יותר את האיזון הראוי בין נסיבות התאונה לעובדה כי המבקש נעדר כל עבר תעבורתי.

אשר על כן, אני מחליט כי בתום 45 יום מיום שנפסל רישיונו, תשיב משטרת ישראל למבקש את רישיון נהיגתו.

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"א, 13/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט