אבו רביעה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.מר אבו רביעה עאיש (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לתשלום דמי אבטלה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "על פי ממצאי הבדיקה דווח על העסקתו של אבו רביעה עאיש מת.ז. 2916432/4, מתברר שסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (בן משפחה), אינו מתקיים מהסיבה שלהלן: בעל השליטה בחברת מיעוטים, גם אם בעקיפין – לא מבוטח לאבטלה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.העד היחיד בתיק זה הינו התובע. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

למען שלמות התמונה יצויין, כי הנתבע ביקש להזמין לעדות את מר אבו רביעה עותמאן, אחיו של התובע ומעסיקו, אלא שבמהלך דיון ההוכחות שנתקיים לפנינו מסר בא כוח התובע כי הוא נפטר.

4.מתצהירו של התובע עולות העובדות כלהלן –

א.התובע הועסק כנהג, תחילה אצל "מובילי דרגות בע"מ" ולאחר מכן אצל "מובילי קורן בע"מ" (להלן – המעסיקים).

ב.התובע עבד אצל המעסיקים מיום 1.4.04 ועד ליום 30.4.09, מועד פיטוריו.

ג.מעסיקיו של התובע העבירו, במשך שנים, כספים עבור התובע לביטוח הלאומי והנתבע מעולם לא הלין על כך שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבינם והנתבע מעולם לא הורה למעסיקיו של התובע להפסיק העברת הכספים עבורו.

5.בחקירתו הנגדית, לשאלת ב"כ הנתבע, השיב התובע כי שכרו שולם לו באמצעות החברות בהן עבד ושהינן בבעלות אחיו.

לגבי השכר שקיבל, השיב התובע שאין בידיו רישומים - "יש בחברה. לי אין כאן עכשיו". ומי שקבע את השכר ששולם לו - "יש משכורת קבועה לנהגים וקבענו אותה כשהתחלתי לעבוד... כשהתקבלתי לעבודה הוא (האח – א.ס.) אמר שכל הנהגים מקבלים 7,000 עד 7,500 ₪ משכורת". עוד השיב התובע שהוא חתם עם אחיו על הסכם עבודה, אולם ההסכם אינו בידיו.

בהתייחס לדמי הבראה ופרמיה השיב התובע שלא קיבל. ובאשר לשעות נוספות השיב – "לא. אני עובד רק 12 שעות". ומי שקבע את סידור העבודה – "הסדרן קובע סידור עבודה".

לגבי נסיבות עזיבתו את העבודה השיב - "יש דברים שלא מתאימים לי לעבודה. לפני שאני עזבתי החברות עוד לא פשטו רגל. לאחר שעזבתי אותם פשטו רגל...אני עשיתי מה שהתאים לי וכשהוא רצה שאעשה עבודות עפר אמרתי שזה לא מתאים לי, אז הוא פיטר אותי".

6.בהמשך חקירתו הנגדית, לשאלה האם כאשר עבד אצל אחיו נטל האח, באמצעותו, הלוואה לרכישת משאית השיב התובע בשלילה. התובע עומת עם הודעתו של אחיו לחוקר הנתבע (נ/10), במסגרתה טען האח כי – "המשאית אמנם על השם שלו אבל לא שלו. שייכת למובילי דרגות. העברתי את המשאית על השם שלו בשביל לקחת הלוואה כי הוא יש לו אפשרויות יותר לקחת הלוואה יותר ממני ועשיתי את זה לצורך לקיחת הלוואה, המשאית בפועל שייכת למובילי דרגות ולא ברשותו בכלל". בהשיבו לשאלת ב"כ הנתבע מסר התובע – "לאחר שעזבתי אותו והתחלתי להיות עצמאי קניתי משאית בשנת 2011" גם בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/9) מסר התובע דברים ברוח דומה שעה שאמר כי – "יש לי בבעלותי משאית מרצדס, עלתה לי 400,000 ₪ היא שלי ואצלי, קניתי אותה ממישהו בתשלומים".

7.עוד סיפר אחיו של התובע, לחוקר הנתבע (נ/10), על נסיבות עזיבתו של התובע את עבודתו אצלו - "אחי עאיש עבד אצלי לסירוגין ועזב ושוב חזר בשל בעיות משמעת הוא קריזיונר וכשיש איזו מריבה או ויכוח הוא עוזב וחוזר אחרי שנה בערך".

דיון והכרעה –

המסגרת הנורמטיבית –

8. סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) קובע כי הוראות פרקים ז' – ח' לחוק לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

סעיף 335ה לחוק קובע כי מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 לחוק למעט בעל שליטה בחברת מעטים, ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.

מכאן, שמי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה שעניינו בפרק ז' לחוק. בעל שליטה מוגדר בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) כדלקמן –