אבו ראס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

מבוא

1.בפניי מונחת תביעה כספית לפיה מבקש התובע לחייב את הנתבע בתשלום סך של 10,000 ₪ ליום הגשת התביעה, בגין משיכת כספים מחשבונו שלא כדין.

2.הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד מנומק על דרך הפשרה לפי הוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת על סמך החומר הקיים בתיק וללא צורך בהגשת תצהירים ושמיעת עדויות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.ביום 13.03.2008 בוצעה פעולת משיכת מזומנים מחשבונו של התובע אצל הנתבע (להלן: "הבנק") בסך של 7,000 ₪.

3.באותו יום, 13.03.2008, הופקד בחשבון התובע סך של 2,400 ₪.

4.ביום 27.08.2008, מספר חודשים לאחר משיכת המזומנים, פנה התובע באמצעות ב"כ לבנק בתלונה על משיכת הסך של 7,000 ₪ מחשבונו ללא ידיעתו וללא הסכמתו.

5.בעקבות פניית התובע נערכה בדיקה מקיפה בבנק אשר העלתה, כי חתימת התובע על גבי אישור המשיכה, ככל הנראה, זויפה.

6.ביום 23.12.2008 זיכה הבנק את חשבונו של התובע בסך של 7,000 ₪ כערכם נכון למועד בו בוצעה המשיכה מחשבונו.

עיקר טענות התובע

7.התובע טוען, כי מוטלת על כתפי הבנק, מכוח היותו גוף מעין ציבורי, חובת נאמנות מוגברת כלפי לקוחותיו, ובכללם התובע, ואשר כוללת בגדרה את החובה לנהוג בזהירות, באחריות ובמיומנות בכל הנוגע לביצוע פעולות בנקאיות בחשבונותיהם של לקוחות הבנק.

8.לטענתו, חטא הבנק לחובתו זו, שעה שהתרשל בביצוע הוראת המשיכה מן החשבון ואפשר משיכת סך של 7,000 ₪ עקב זיוף חתימתו של התובע על גבי מסמך המשיכה, ללא שערך וידוא של זהות המושך ופרטיו, כגון הצגת תעודת זהות, וזאת לנוכח אי-ההתאמה בין החתימה המתנוססת על אישור ההפקדה לעומת החתימה על גבי אישור המשיכה.

9.עוד טען התובע, כי מחדליו האמורים של הבנק מהווים עוולה של רשלנות ו/או תרמית ו/או הטעייה ו/או מצג שווא ו/או חוסר תום לב ו/או התנהגות שלא בדרך מקובלת. לביסוס טענותיו, היפנה ב"כ התובע לשורה ארוכה של פסקי דין העוסקים בחובות הנאמנות והזהירות המוטלות על בנק כלפי לקוחותיו.

10.בגדר תביעתו עתר התובע להשבת סכום המשיכה בסך 7,000 ₪ שנמשכו מחשבונו שלא כדין ביום 13.03.08 וכן פיצוי בסך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

טענות הבנק בתמצית

11.מנד טוען הבנק, כי חשבונו של התובע זוכה בסכום שנמשך מחשבונו, כאמור, ובכך ריפה הבנק כל פגם שנפל, באם נפל, עקב ביצוע המשיכה והשיב את המצב לקדמותו.

12.עוד טוען הבנק, כי לתובע לא נגרם כל נזק שהוא, לא כספי ולא אחר, וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה. לטענתו, לא נגרמה לתובע עוגמת נפש, שכן לכל היותר מדובר בנזק ממוני בגובה סכום המשיכה וסכום זה הושב, כאמור, לחשבונו של התובע בתופסת ריבית. הבנק הציע לזכות את חשבונו של התובע בסמוך למועד בירור תלונתו, אך זה האחרון סירב להצעה זו תוך שהוא דורש קבלת כספי ההשבה במזומן, ללא כל הצדקה.

13.בנסיבות אלו, לא נותרה לתובע, כך לשיטת הבנק, כל עילת תביעה כלפי הבנק ודין התביעה כנגדו להידחות.

14.גם לאחר זיכוי חשבונו של התובע, כאמור, נותרה בחשבונו יתרת חוב בסך של 30,806 ₪ נכון ליום 04.01.09, שלא סולקה ובגינה הוגשה על ידי הבנק ביום 12.01.09 תביעה כספית לבית משפט זה במסגרת תא"ק 6780-01-09 (להלן: "התביעה המקבילה").