אבו קוש נ' כלל חב` לביטוח

פסק דין

1.בפני תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן:"החוק").

2.התובע, יליד שנת 1978, נפגע לטענתו בתאונת דרכים שאירעה ביום 12.11.05 בשעה 16:00 לערך, תוך כדי ירידתו מרכב המבוטח על ידי הנתבעת. בעקבות תאונה זו נחבל התובע ונגרם לו שבר בקרסול רגל שמאל אשר גובס במגף גבס.

3.הנתבעת מכחישה את נסיבות אירוע התאונה וכן טוענת כי נסיבות התאונה אינן מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הצדדים חלוקים גם בשאלת הנזק.

שאלת החבות

4.לטענת התובע, תוך כדי ירידתו מהרכב, נפל ונחבל בקרסול רגל שמאל.

התובע מתאר את אירוע התאונה בתצהיר עדותו הראשית מיום 30.5.12 כדלקמן:

"ביום 12.11.05 בשעה 16:00 או בסמוך לכך (להלן: "מועד התאונה") נכנסתי לתוך רכב פרטי תוצרת טויוטה דגם אוונסוס שמספרו 47-284-35 (להלן: "הרכב") לשם נסיעה בו...

כאשר התיישבתי על הכסא של הנהג ולפני שהתחלתי בנסיעה, נזכרתי כי שכחתי משהו בבית לכן פתחתי את הדלת, והתחלתי בירידה כדי לחזור הביתה ולהביא את מה ששכחתי.

תוך כדי ירידה מהרכב, החלקתי ונפלתי ונפגעתי בקרסול של רגל שמאל".

יצוין כי תיאור דומה של אירוע התאונה נמצא בתצהיר נסיבות שהגיש התובע ואשר נחתם ביום 13.2.11.

5.בחקירתו הנגדית, כאשר התבקש התובע לתאר כיצד נפגע, העיד כדלקמן:

"רציתי לנסוע ונזכרתי ששכחתי משהו בבית. כיביתי את הרכב וכשרציתי לרדת החלקתי ונפלתי. החלקתי ליד הרכב. רציתי לרדת מהרכב והחלקתי. זה היה ליד הבית. היו מים. הרכב עמד בחנייה של הבית בשיפוע והיו מים על הרצפה של החנייה והחלקתי".

(עמ' 10 שורות 28 – 31 לפרוטוקול).

6.הנתבעת טוענת כי גרסתו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, כאשר התובע לא הביא עד שיכול לתמוך בגרסתו וכן כי מדובר בעדות כבושה או עדות מתגלגלת, שכן רק בעדותו בבית המשפט הזכיר התובע לראשונה את נושא המים שהיו בסמוך לרכב ובגינם החליק וכן את היות הרכב מונע.

באשר למסמכים אשר צורפו על ידי התובע נטען כי מדובר במסמכים שאינם אובייקטיביים וכי המסמך האובייקטיבי היחיד – תעודת חדר מיון – אינו תומך בגרסת התובע.

7.התובע פירט את גרסתו באשר לנסיבות התאונה בתצהיר עדותו הראשית וגרסתו נותרה עקבית ולא נסתרה. העובדה כי התובע בפתח עדותו בבית המשפט הוסיף פרטים כגון קיומם של מים והעובדה שהרכב היה מונע, אינה מהווה גרסה כבושה או גרסה מתפתחת. התובע ציין את הדברים בפתח עדותו ולא כתוצאה מקושי שהתעורר במהלך חקירתו הנגדית ועל כן לא שוכנעתי כי יש בכך כדי לפגום בגרסתו.

8.גרסתו של התובע נתמכת במסמך רפואי שניתן על ידי דר' אבו עראר תאופיק ובו צויין כי "מתלונן על כאבים ברגל שמאלית עקב חבלה מהרכב מזה כ-חצי שעה" (נספח ת/6) לתצהיר התובע.

אמנם דר' תאופיק אבו עראר לא הובא לעדות ואולם טענת התובע כי פנה אל דר' תאופיק אבו ערער בסמוך לאחר התאונה וכי קיבל ממנו הפניה לבית החולים סורוקה (סעיף 6 לתצהירו של התובע) לא נסתרה. טענת ב"כ הנתבעת לפיה מדובר במסמך שנערך בדיעבד לאחר שהתובע שוחרר מחדר מיון נטענה בעלמא ללא כל אסמכתאות ומבלי שהתובע נשאל על כך במסגרת חקירתו הנגדית ומכאן שאין לקבל טענה זו. גם העובדה שהמסמך נערך בכתב יד אין בה כדי לסייע לנתבעת שכן התובע העיד בעדותו כי "כשהגעתי אליו, זה לא היה בזמן העבודה שלו. הגעתי למרפאה שלו" (עמ' 15 שורות 3 – 4 לפרוטוקול). התובע אף ציין כי בדרך כלל משלמים עבור ביקור אולם התובע עצמו לא שילם ואף נתן הסבר לכך (עמ' 15 שורות 6 – 7 לפרוטוקול).