אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו קאעוד נ' מדינת ישראל

אבו קאעוד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 20/09/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
17800-12-09
20/09/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
אליסיה אבו קאעוד ע"י ב"כ עו"ד שוויד
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד עיני
פסק-דין

פסק דין

העותרת היא נתינה פיליפינית, שנכנסה ארצה לראשונה ביום 23.3.00 כמטפלת סיעודית, באשרת כניסה א/5. העותרת הכירה בישראל את מר סמי אבו קאעוד, ונישאה לו ביום 2.3.02 בנישואין דתיים מוסלמיים. לעותרת ולמר אבו קאעוד יש שני ילדים משותפים – האחת נולדה לפני שהם נישאו זה לזה, ביום 31.10.00, והשני נולד לאחר מכן, ביום 12.9.05.

העותרת פנתה למשיב בבקשה להתחיל בהליך המדורג, כדי לזכות באזרחות ישראלית. העותרת טוענת כי המשיב השתהה וסירב להתחיל את ההליך המדורג. על כל פנים, אין חולק כי ביום 20.6.06 קבלה העותרת אשרת א/5, וכי מאז ואילך הוארך רישיון הישיבה של העותרת מעת לעת.

העותרת מבקשת כי מעמדה יוסדר, וכי לאור התקופה שחלפה עד היום, תינתן לה אזרחות ישראלית. העותרת טענה כי היא ניצבת בפני קושי בהסדרת מעמדה, משום שבעלה חושש שהיא תקבל אזרחות ישראלית, ואין הוא רוצה בכך משום "שהוא חושש שמא העותרת לא תסור יותר למרותו" (ס' 12 לעתירה המתוקנת). מדובר, לגישת העותרת בעתירה המתוקנת, מחשש של הבעל הנובע "אולי בתרבות או במצב נפשי מסוים", חשש שכתוצאה ממנו הוא מנסה למנוע את קבלת האזרחות על ידי העותרת. בעתירה המתוקנת אף צוין כי הבעל אינו עותר בעתירה, משום שהאינטרס שלו הוא לא לתת לרעייתו אזרחות, כדי להחזיק אותה כבת ערובה (ר' ס' 3 לעתירה המתוקנת).

העותרת הגישה את העתירה המקורית ביום 15.12.09. בתגובה טען המשיב כי העתירה הוגשה לפני שמוצו ההליכים בפני המשיב, כאשר לעותרת נקבע לאחר הגשת העתירה מועד לראיון בלשכת מנהל האוכלוסין ביום 25.3.10 להמשך טיפול בבקשתה למעמד. ראיון כזה אכן נערך ביום 25.3.10. העותרת ובעלה התייצבו לראיון שבסיכומו נקבע כי "מאחר ובעבר בני הזוג לא הגיעו בצורה מסודרת להארכת אשרות השהייה של האישה, נכון להיום אושרה הארכה בשנה ובסוף שנה זו ייבדק נושא ההתאזרחות בכפוף לנהלי משרד הפנים".

החלטה זו היא נושא העתירה המתוקנת אותה הגישה העותרת ביום 17.5.10.

העותרת טוענת כי היא חיה יחד עם בעלה כבר 10 שנים, ויש להם שני ילדים משותפים. לטענתה, בנסיבות אלה אין לאפשר לבעל "לשלוט" על מעמדה. לכן, ולאור העובדה שמדובר בקשר כן וארוך שנים, ולאור העובדה כי העותרת החלה את ההליך המדורג עוד בשנת 2002, היא זכאית לקבל היום אזרחות.

עוד נטען, כי אף אם יוחל על העותרת נוהל ההליך המדורג משנת 2008 (ולא נוהל 2005), היא זכאית לאזרחות ישראלית. זאת משום שהעותרת עמדה בכול התנאים על פי נוהל זה – היא שוהה כדין ושהתה כדין בישראל במשך כל התקופה של ההליך, אין לה מניעה פלילית או בטחונית, היא נשואה ומקיימת קשר נישואין כן, יש לה דרכון בתוקף, היא עומדת בכול תנאי נוהל האזרחות והיא עברה את המועד הנקוב בנוהל לקבלת אזרחות.

לכן, העותרת בקשה כי בית המשפט יורה למשיב להחליף את אשרת א/5 שניתנה לעותרת ביום 25.3.10, באזרחות ישראלית.

המשיב התנגד לעתירה. לטענתו, הבקשה הראשונה שהוגשה על ידי בני הזוג למתן מעמד מכוח נישואיהם, הוגשה ביום 11.11.04. המשיב העניק לעותרת אשרת ב/1 שתוקפה ל-6 חודשים ביום 5.4.05. מיום 16.6.05 הוענקה לה אשרת א/5 למשך שנה, שהוארכה מעת לעת. המשיב טען כי העותרת הגיעה פעמיים לצורך הגשת בקשה להארכת האשרה ללא בעלה. עוד צוין כי ביום 25.3.10 הותייצבו שני בני הזוג לראיון. בראיון התרשמה המראיינת כי הם חיים יחד באותה דירה, אולם מאחר שהיא הגיעה מספר פעמים בגפה לללשכה, התעורר חשדה ביחס לכנות הקשר הזוגי, ולכן הומלץ להאריך את הרישיון בשנה נוספת, ורק בסיומה לבדוק שוב את כנות הקשר.

המשיב טוען כי לעותרת אין זכות קנויה לבוא בשערי המדינה. למשיב, כך נטען, יש לכן שיקול דעת האם להעניק אזרחות לבן זוג זר של אזרח ישראלי. זכותו של בן הזוג נבחנת על ידי המשיב מכוח הנוהל מיום 5.2.08, נוהל המעגן את "תקופת המבחן המדורגת". בהתאם לנוהל, אין די בחיים משותפים תחת קורת גג אחת, אלא יש להוכיח קשר כן ואמיתי. עוד נטען כי בהתאם לנוהל, לאחר 4 שנים ניתן להאריך את התקופה, אם קיים עדיין חשד ביחס לכנות הקשר.

במקרה דנן, כך נטען, נדרש כי הטיפול בבקשה למעמד יתבצע מול שני בני הזוג, בין היתר על מנת לעמוד על הקשר ביניהם. מאחר שהבעל לא התייצב מספר פעמים, ולאור מכלול הנסיבות, החלטתו של המשיב להאריך את הרישיון הזמני לתקופה של שנה נוספת היתה החלטה סבירה, שבית המשפט אינו צריך להתערב בה.

דיון

נוהל המשיב ל"טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" צורף לתשובת המשיב כנספח 7. בס' ז' לנוהל, שכותרתו "סיום ההליך – התאזרחות" מתייחס הנוהל לאפשרות של קבלת אזרחות על ידי בין הזוג הזר. הנוהל קובע כי:

"עם פנייתם של בני הזוג ללשכה לאחר חלוף 4 שנים ברישיון א/5 (3 חודשים לפני תום תוקף הרישיון כמפורט לעיל), יודיע בן הזוג הזר את החלטתו הסופית, לאחר בירור עם נציגות מדינתו באשר למעמד אותו הוא מבקש לקבל: אזרחות ישראלית או רישיון לישיבת קבע. בשלב זה יש לערוך בחינה נוספת של קיומו וכנותו של קשר הנישואין, קיומו של מרכז חיים בישראל, ועמדות גורמים עדכניות. על המתאזרח לעמוד בכול תנאי ההתאזרחות על פי סעיף 7 לחוק. היה והבקשה עומדת בעול תנאי ההתאזרחות כולל שהייה בישראל 3 שנים מתוך 4, ומתוכם שנתיים אחרונות ברציפות, לאחר דיון בוועדה הלשכתית, רשאי מנהל הלשכה לאשר סיום ההליך המדורג והעברת הבקשה לשלב של התאזרחות" (ההדגשה שלי, ר. ר.).

העותרת לא תקפה במסגרת העתירה את הוראות הנוהל. מהנוהל עולה כי חלוף הזמן מאז הגשת הבקשה המקורית למתן מעמד, אינו מבטיח לבן הזוג הזר כי הוא יקבל אזרחות ישראלית. לאחר חלוף 4 שנים ברישיון א/5,כך קובע הנוהל, על המשיב לחזור ולבחון את קשר הנישואין – הן את קיומו והן את כנותו. בשלב זה רשאי המשיב – אך אינו חייב - להורות על העברת הבקשה לשלב של התאזרחות.

כלומר, הנוהל מקנה למשיב שיקול דעת לסיים את ההליך המדורג עם חלוף פרק הזמן האמור בו, תוך מתן אזרחות לבן הזוג הזר – לא לסיימו ולהמשיך את הבדיקות. לבן הזוג הזר אין אן כן זכות מוקנית לקבל אזרחות לאחר חלוף תקופה של 4 שנים בהן הוא שוהה בישראל באשרת א/5.

יש לבחון אם כן את הפעלת שיקול הדעת של המשיב בענייננו, כדי להכריע האם אמנם הופעל שיקול הדעת במקרה דנן באופן המחייב את התערבות בית המשפט. כידוע, בית המשפט יתערב בשיקול דעתה של רשות מנהלית, רק אם היא הפעילה את שיקול הדעת שלה באופן החורג ממתחם הסבירות. אולם, כל עוד מדובר בהחלטה סבירה, בית המשפט לא יתערב בה, ולא יחליף את שיקול דעתו בזה של הרשות, אף אם הוא סבור כי הוא היה מחליט החלטה אחרת.

אני סבורה כי מכלול החומר שהונח בפני מעלה כי החלטתו של המשיב במקרה דנן היתה סבירה.

כאמור, לאחר הראיון שהתקיים לבני הזוג ביום 25.3.10, נקבע על ידי עורכת הראיון כי "אין ספק כי בני הזוג חיים יחד בדירה אחת אשר ממומנת על יד המעסיק של האישה (עובדת אצלו מיום כניסתה לישראל לפני כ-10 שנים)". כלומר למראיינת לא היה ספק ביחס לעצם קשר הנישואין בין בני הזוג.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ