אבו עמאר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו נהיגה במהירות של 140 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש במקום.

ב"כ המבקש טען כי אין בידי המדינה ראיות לכאורה נגד המבקש שכן לאור החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בהיעדר הוכחה לכיולו של הממל"ז לא ניתן לסמוך על התוצאה שסיפק המכשיר כמדויקת להליך פלילי.

ב"כ המדינה טען כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה הכוללות בדיקות שבוצעו למכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה.

כמו כן טען ב"כ המדינה כי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע אינה מחייבת בית משפט זה.

דיון –

בע"פ 5355/08 מדינת ישראל נגד עמיקם לוין (החלטה של כב' השופטת ברקאי מיום 2.3.10) נקבע באופן חד משמעי כי משטרת ישראל אינה מבצעת תהליך כיול תקופתי כנדרש למכשיר הממל"ז (להבדיל מבדיקות תקינות תקופתיות אותן עובר המכשיר בצורה מסודרת).

במצב זה, לא ניתן לסמוך על תוצאות מדידת המכשיר כמדוייקות ולכן זוכה הנאשם.

בהמשך להחלטה עקרונית זו, ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת חימוביץ') ביום 21.4.10 בעח (ב"ש) 16573-04-10 מדינת ישראל נגד איהד עיסה.

בפרשה זו אימץ בית המשפט את פסק הדין בפרשת לוין וקבע כי החלטת בית משפט השלום לפיה בהיעדר הוכחת כיול (ולו לכאורה) של מכשיר הממל"ז אין בידי המדינה ראיות לכאורה לצורך ביסוס האישום נגד הנאשם.

החלטת בית המשפט המחוזי בפרשת עיסה לעיל, ניתנה בערר שהגישה המדינה על החלטת כב' השופטת גרבי בהליך בו התבקש בית המשפט לבטל פסילה מנהלית בתיק מהירות בו נמדד המבקש עם מכשיר מסוג ממל"ז (LTI 20-20 ).

אם לא די בכך, הרי שלפני ימים ספורים בתיק בפ"מ 4723-04-10 נועם זיו נגד מדינת ישראל נתתי החלטה זהה להחלטה של כב' השופטת גרבי, וכאן הודיע המדינה רשמית ובכתב כי אין בכוונתה להגיש ערעור.

בשל הצהרת המדינה בפרשת זיו, לא ברורה לי לחלוטין התנגדות המדינה לבקשה היום.

אם המדינה סבורה כי בית משפט השלום טועה, וכי מדוע לא הוגש ערעור ?

אם סבורה המדינה כי ההחלטה נכונה, מדוע מתנגדת היא לבקשה ?

בכל אופן, אין אני מקבל את עמדת התביעה לפיה החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מחייבת ואינה סופית.

החלטות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מנחות על פי חוק מותב זה.

ההחלטות שינתנו על ידי מותב זה יהיו ברוח ההנחיה השיפוטית כפי שיורה בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, ומאחר ואין בידי ב"כ המדינה כל ראייה (ולו לכאורה) כי מכשיר הממל"ז אשר מדד את המבקש עבר תהליך כיול, הרי שאין בידי המדינה בשלב משפטי זה כל ראייה לכאורה לאמינות או דיוק המדידה שהראה מכשיר הממל"ז.

בהעדר ראייה לכאורה מסוג זה, דין הבקשה להתקבל.