מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו עזילה נ' מדינת ישראל - פסקדין
חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

אבו עזילה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 23/02/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2652-01-12
16/02/2012
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
עודה אבו עזילה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

המערער הואשם בכך שביום 29.03.08 בחוצות תל אביב נהג רכב כאשר הוא שיכור. בבדיקה במכשיר הינשוף נמצא כי בכל ליטר אוויר נשוף מריאותיו מצויים היו 460 מק"ג אלכוהול.

המערער כפר באשמה בפני בית משפט קמא, נשמעו ראיות ובסופן, בהכרעת הדין, מצא בית משפט קמא שמכשיר הינשוף לא הופעל, בנסיבות מקרה זה, בדרך הנדרשת מהוראות היצרן ובהנחיות המשטרה, ולכן מצא לזכות אותו מעבירה של נהיגה בשכרות.

עם זאת, מצא בית משפט בהכרעת דינו בחלק מצומצם ממנה בפסקה 3 להכרעת הדין בעמוד השני שלה, שיש מקום להרשיע את הנאשם על סמך ראיות נסיבתיות אחרות, המוכיחות כי המערער נהג תחת השפעת אלכוהול בניגוד לתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה.

הראיות שמצא בית משפט קמא לאותה עבירה היו: האחת, העובדה שהמערער התבלבל בספירת הצעדים במסגרת מבחן מאפיינים שנערך לו כאשר אותה התבלבלות הייתה הכישלון היחיד שלו במבחן שלם בו הצליח ללכת ולעמוד מבלי להתנדנד, הצליח להביא אצבעותיו לקצה אפו וכיוצא באלה.

כן מצא חיזוק בית משפט קמא להרשעה, את הוראות סעיף 161 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, דהיינו, העובדה שהמערער בחר שלא להעיד, וכי השוטרת אשר ערכה את בדיקת המאפיינים למערער מצאה שהוא תחת השפעת אלכוהול בינונית.

בנוסף לאלה, באה הודאה מפי המערער כי שתה, אם כי לא יכל לומר כמה שתה, ובית המשפט ראה בכך חיזוק כי שתה כמות משמעותית.

אין מחלוקת, ובכך צדק בית משפט קמא, שניתן להרשיע, בוודאי בעבירה לפי תקנה 26 (2), מי שמובאות נגדו ראיות לא-מדעיות לכך שנהג בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים.

עסקינן בשאלה של איכותית וכמותית – האם כלל הראיות משכנעות מעבר לכל ספק סביר שהאדם אכן במקרה שלנו היה נתון להשפעה זאת. הנני סובר שבמקרה שלנו קיים ספק סביר לעניין.

יש לשים לב, מדובר במי שמבחן המאפיינים שלו היה כמעט מושלם. ספירת צעדים, אף אם טעה בהם המערער, ואינני אומר שמדובר באי-ידיעת הספירה, הינה היסוד הפחות "כשר" בבחינה. הודאתו של המערער בשתייה איננה מספקת משום שאין בה התייחסות להיבט כמותי.

נכון שאי-העדת המערער יכולה לשמש חיזוק לראיות התביעה, אך חיזוק שיהיה כתוספת לראיות התביעה צריך חיזוק לתוספת לדבר קיים, ואין בשתיקה כדי לשמש בסיס משמעותי להרשעה.

הנני סובר שבמקרה זה יש הצדקה לזכות את המערער מחמת הספק, וכך הנני עושה.

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ