אבו עזיזה נ' שטיחי קיסריה (97) בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 31/12/12 בהעדר הגנה.

לטענת המבקשת (להלן: "הנתבעת"), ביום 01/01/13 נתן ב"כ התובע לנתבעת הסכמתו להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 01/02/13 לשם השלמת הבירור הדרוש להגשת כתב ההגנה. במסגרת אותה שיחה לא ציין ב"כ התובע כי ביום 31/12/12 הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

למרות הסיכום בין הצדדים, ימים ספורים לאחר קבלת ההסכמה (ביום 06/01/13), בניגוד להסכמות בין הצדדים קיבלה הנתבעת להפתעתה מכתב בו הודיע לה ב"כ התובע על פסק הדין, בהיעדר הגנה.

הנתבעת טוענת כי סיכויי ההגנה גבוהים, מאחר ובהתאם לנסיבות המפורטות בתביעה מדובר בתאונת דרכים ודין התביעה כנגד הנתבעת בעילה לפי פקודת הנזיקין להדחות.

לטענת המשיב (להלן: "התובע"), דין הבקשה להדחות.

לטענת ב"כ התובע, בעת מתן הסכמתו לארכה, לא ידע שניתן פסק דין.

מעבר לכך, לטענתו, מתחילת ההליך התנהלות הנתבעת הייתה לא ראויה. תחילה ביקשה ארכה להגשת הגנה וב"כ התובע הסכים לארכה עד 06/12. הנתבעת לא הגישה הגנה במועד זה. ביום 10/10/12 נשלחה לתובע התראת חוסר מעש. מאחר והתובע לא המציא אישור מסירת התביעה ולכן התביעה נמחקה. הנתבעת לא הגיבה לבקשה לביטול פסק דין שהגיש התובע. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה למרות החלטת בית המשפט שקבע כי עליה לעשות כן עד 25/12/12, ולכן הגיש התובע את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. רק ביום 01/01/13 כאמור, לאחר הגשת הבקשה פנתה לב"כ התובע נציגת הנתבעת, והוא שלא ידע כאמור על פסק הדין נתן הסכמתו.

הנתבעת קיבלה ארכות למכביר, להגיב, להגיש כתב הגנה, להגיש חוות דעת מומחה אך לא ביצעה מהאמור לעיל ולכן דין הבקשה להדחות. בנוסף לא ברורה טענתה בדבר סיכויי ההגנה, הנתבעת כלל לא התייחסה ולא הסבירה מדוע אין לתביעה בסיס בהתאם לפן העובדתי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, צודק ב"כ התובע כי לנתבעת היה די זמן להגשת הגנתה. התביעה המקורית הוגשה ביום 07/04/11 נגד המבקשת ונגד קרנית. ביום התביעה נגד קרנית נדחתה, וביום 02/05/12 הוגש כתב תביעה מתוקן נגד המבקשת בלבד בעילה נזיקית. נראה שלמבקשת היה די זמן לבצע בירורים, להגיב על החלטות שניתנו בעניין (ולפי אישורי מסירה בתיק נמסרו לנתבעת) ולהגיש בקשות בהתאם לבית המשפט. כך ההחלטה בדבר ישיבת קדם משפט מיום 04/10/11 אליה לא התייצבה הנתבעת / נציג מטעמה, וההחלטות בדבר הגשת חוות דעת מטעם הנתבעת (מיום 05/08/11 ומיום 09/09/12).

עם זאת, מן הראוי היה שב"כ התובע יידע את הנתבעת במהלך השיחה שניהלו ביום 01/01/13 כי הגיש בקשה למתן פסק דין ימים ספורים לפני כן, גם אם טרם ידע כי ניתן פסק דין.

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪, לתובע ו- 1,000 ₪ לאוצר המדינה בשל הארכת ההליך שלא לצורך. מלוא הסכומים שהושתו (הן לתובע והן לאוצר המדינה), יופקד בקופת בית המשפט עד 01/04/13 כתנאי לביטול פסק הדין. ככל שלא יופקד, יעמוד פסק הדין על כנו.

בכפוף להפקדת הסכומים כאמור, ניתנת ארכה להגשת הגנת הנתבעת עד 10/04/13, וחוות דעת מטעם הנתבעת תוגש עד 01/06/13.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.