אבו עגאג נ' מועצה אזורית כסיפה

החלטה

עניינה של הבקשה בשחרור רכב שעוקל על ידי המשיבה.

המשיבה הינה מועצה מקומית אשר בתחומה גר המבקש.

טוען המבקש בבקשתו כי ביום 11.10.10, בשעה 03:15, הגיעו מעקלים לבית המשפחה ועיקלו את רכבו של המבקש.

נטען כי לא היתה כל התרעה מוקדמת, וכי פעולת המשיבה הינה בשרירות לב.

עוד נטען כי מדובר ברכב המשמש להסעת אחד מבני המשפחה המורחבת.

המשיבה מנגד טענה, כי המבקש הינו דייר קבוע בבית המשפחה וכי הבעלים הרשום בספרי המועצה אינו משלם את מיסי הרשות.

נטען כי בשל כך שהמבקש מחזיק בחדר במתחם המשפחה, כשוכר משנה, הרי עומד הוא בגדר הדיירים המחויבים בארנונה.

דיון

בראש הדברים לא נחה דעתי לגבי שאלת סמכותי העניינית להידרש לתובענה.

התובענה העיקרית עניינה הצהרה כי צו עיקול שביצעה המשיבה אינו כדין ואינו תקף.

איני משוכנע כי הסמכות לדון בביקורת זו על החלטת המועצה כרשות מנהלית הינה בסמכותו של בית משפט השלום.

יחד עם האמור, לאור הספק, ומאחר ובית המשפט העלה נושא זה ביוזמתו, אשקול את הבקשה לגופה.

בבקשה נטען כי המבקש לא קיבל כל התראה על הליכים נגדו.

מאידך, בתגובת המועצה צורף מסמך, המופנה למשיב, מסמך שנמסר במסירה אישית לבן משפחה, מסמך מחודש יוני ולפיו בכוונת המועצה לדרוש חוב ולצורך כך לתפוס מיטלטלין.

במהלך הדיון טען ב"כ המבקש כי המבקש אינו חייב כלל בתשלום ארנונה, לא קיבל הודעה כדין בתחילת השנה ועל פי דיני העיריות לא ניתן לראות בו כחייב.

טענות אלו אין לומר שאין בהן ממש, אולם יחד עם זאת דינם להתברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי.

גם אם אצא מתוך נקודת הנחה שקיימת זכות לכאורה וסיכוי לתביעה יש לשקול את מאזן הנוחות שבין הצדדים.

טוען המבקש כי הרכב משמש להסעת בן משפחה נכה.

עיון באישור שצורף העלה כי ישנו רכב אחד לפחות אשר יכול לשמש את אותו בן משפחה נכה.