ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
153576-09
31/12/2009
|
בפני השופט:
ירון בשן
|
| - נגד - |
התובע:
אברהים אבו עאיש
|
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין
זוהי תביעה לפיצוי בגין נזק גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. הדיון פוצל וראשית נשמעו הראיות לענין החבות. בסעיף 3 לכתב התביעה מתואר האירוע כך:
"...לאחר שעצר את רכבו לאחר שנורית החום ברכבו הצביעה על התחממות המנוע, התובע פתח את מכסה המנוע וניסה להוציא שקית ניילון שנתפסה ליד מאוור המנוע, במהלך פעולה זו נפגע התובע באצבעותיו". תמיכה לגרסה זו יש ברישומים מחדר המיון ומתיק המשטרה – אך לא ניתן להפיק מהם פרטים מדויקים. אלה נלמדים מעדותו של התובע ומסעיף 2 לתצהירו שם תיאר התובע את האירוע כך: "... שמעתי רעשים מהמנוע וראיתי שמד החום ברכב עולה. מייד עצרתי בצד הדרך כאשר הרכב היה מונע פתחתי את מכסה המנוע וראיתי שקית שנתפסה במאוור של הרכב. אני ניסיתי להוציא את השקית בידי השמאלית, ברגע שהכנסתי את היד התחלתי למשוך את השקית, נפגעתי ביד מהמאוור של הרכב." בחקירתו הנגדית של התובע נרשמו חילופי דברים אלה:
"ש. עם איזו יד משכת את השקית?
ת. שמאל.
ש. שמשכת את השקית...
ת. לא הצלחתי אפילו לתפוס אותה.. שיניתי תנוחה וקיבלתי מכה. כשניסיתי לתפוס אותה, התנוחה שלי השתנתה."
הרי לנו סתירה ברורה. פעם אחת טוען התובע שהתחיל למשוך את השקית – ופעם שניה שלא הצליח אפילו לתפוס אותה.
בהמשך עדותו מסר התובע שמסר את מפתחות הרכב לאחיו, איסמעיל, שהגיע לבקרו בבית החולים. בשלב זה נרשמו חילופי דברים אלה:
"ת. נתתי לו את המפתחות שיביא את הרכב..."
ש. ציידת אותו במשהו, הסברת לו איך להפעיל את הרכב?
ת. הוא יודע איך לפתוח את הרכב, הוא יודע ללחוץ על השלט. אין קוד לאימובילייזר."
בשלב זה וידא בית המשפט את גרסת התובע והוא אישר שאת השקית לא הספיק להוציא.
אחיו של התובע, איסמעיל, אישר חלק זה של העדות:
"כן הוא נתן לי את המפתחות ואמר לי להביא את הרכב ואמר לי איפה הרכב – בין צומת להבים לשוקת וזה מה שעשיתי...
הלכתי, הנעתי את האוטו, הבאתי אותו לבית שלו...
ש. כשאתה בא לרכב, אתה מניע, אתה שומע רעשים?
ת. לא שמעתי משהו מיוחד, לא שמתי לב, הנעתי ונסעתי."
זו גרסת התובע: הוא הפסיק את נסיעתו כי המנוע התחמם ונשמעו רעשים. כשפתח את מכסה המנוע ראה ששקית הסתבכה במאוור. הוא ניסה למשוך אותה, אך לפני שהצליח לתפוס אותה, נפצע בידו. התובע לא סילק את שקית מהמאוור. לכאורה, אמור היה להזהיר את אחיו, בעת שמסר לו את המפתחות, כי עליו להקדים ולסלק מהמנוע את השקית לפני שיתחיל לנסוע. איש מהעדים לא סיפר שכך נעשה. אף ששקית לא סולקה מהמקום ע"י התובע (היא "הסתבכה" במאוור), האח, איסמעיל, התניע את המכונית ונסע ללא כל בעיה. רצף האירועים כולו לא סביר:
א) התובע הוא אדם משכיל (מורה במקצועו) ונבון. אין זה סביר שינסה לדחוף את ידו לתוך מאוור הנע במהירות במנוע פועל.