אבו סרחאן נ' מדינת ישראל

           לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) במ"ת 50867-06-18 מיום 1.8.2018 במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הרקע לערר

1. ביום 21.6.2018 הוגש כתב אישום נגד העורר המייחס לו מספר עבירות שוד לצד עבירות אלימות. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, העורר היה חלק מחוליה בה פעלו שלושה שותפים נוספים, אשר זהותם אינה ידועה למאשימה, וזו ביצעה סדרת מעשי התפרצות לבתי עסק וגניבה מהם בין הימים 24.5.2018-22.5.2018. חברי החוליה פעלו בשיטה לפיה בשעות הלילה נסעו ברכב מסוג יונדאי בכביש 6 מדרום לצפון ויצאו במחלף "קסם" לכיוון שכונה בדואית הסמוכה ליישוב אלפי מנשה. מעט זמן לאחר מכן יצאו חברי החוליה מהשכונה הבדואית ברכב מסוג אופל ובאמתחתם מכשירי פריצה, תדלקו את רכב האופל בתחנת דלק "פז" והמשיכו ליעדם.

2. האישום החמור בכתב האישום נסוב על ליל ה-24.5.2018, בו בתום אחת ההתפרצויות נמלטו העורר ושותפיו ברכב האופל ותוך נסיעה פרועה התנגשו במחסום חשמלי ולאחר מכן בניידת משטרה אשר חסמה את דרכם (להלן:אירוע השוד והדריסה). נוסף על כך, בשעה שאחד השוטרים ניגש לעבר הרכב בו נסעו העורר ושותפיו, הללו פתחו בנסיעה בכיוונו תוך סיכון חייו. לאחר מכן נטשה החוליה את רכב האופל וכעבור כשעה וחצי התפרצו לרכב נוסף מסוג שברולט. משהבחין בעל הרכב, מר א.ע (להלן: ע' ), כי נעשה ניסיון לגנוב את רכבו נתלה על צידו הימני של הרכב תוך אחיזה באחד מחלקי הרכב הפנימיים. בתגובה לכך האיצו העורר ושותפיו את מהירות הנסיעה, זגזגו בפראות ואף הפעילו כוח פיזי על ע' בניסיון להפילו, דבר אשר הביא לגרירתו כ-100 מטר על הכביש, דריסתו על ידי גלגל הרכב ופציעתו באופן קשה. לאחר מרדף משטרתי עצרו העורר ושותפיו את רכב השברולט בשכונה הבדואית ופתחו במנוסה רגלית אשר הסתיימה במעצרו של העורר.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

3. בהחלטתו מיום 1.8.2018 סקר בית המשפט המחוזי את הראיות בתיק ובחן האם יש בכוחן כדי לייחס לעורר, ולו לכאורה בלבד, את המיוחס לו. על פי קביעת בית המשפט מחומר הראיות עולה מסכת ראיות נסיבתיות מאירוע השוד והדריסה הקושרת את העורר אף לאירועים הקודמים לאירוע זה ובהם גם ההתפרצויות בימים 22.5.2018 ו-23.5.2018. בין ראיות אלו ציין את בריחת העורר מכוחות המשטרה תוך כדי השלכת פריטי לבוש, אשר בדיקות דנ"א קשרו פריטים אלה אליו. כמו כן, בעת מעצרו לבש העורר מכנסיים בעלי סימן היכר ייחודי (פס לבן לאורך המכנס) אשר נצפו במצלמות האבטחה בבתי העסק שנפרצו. בנוסף, סרטוני מצלמות האבטחה בבתי העסק שנפרצו תיעדו שיטת פריצה זהה – שבירת ציר צדדי בתריס המתכת של בית העסק, הוצאת אחד משלביו והרמתו. כמו כן, מבתי העסק נפרצו פריטים דומים – חפיסות סיגריות, טבק ואלכוהול לצד כסף מזומן. בית המשפט ציין כי אף שמדובר בראיות נסיבתיות, על פניהן הן בעלות עוצמה, משתלבות זו עם זו ועולות לכדי מסכת ראייתית רצופה שיש בה לבסס הרשעה. לצד זאת צוין כי העורר לא סיפק הסבר חלופי הגיוני ושתק בעת חקירתו. באשר להתנגשות בניידת המשטרה קבע בית המשפט המחוזי כי אף שהשאלה מי התנגש במי אינה נקייה מספקות, די בכך שניידת המשטרה ביקשה למנוע את בריחת החוליה על ידי חסימת נתיב הנסיעה לצד נסיעתה הפרועה של החוליה כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית אף באישום זה. נוכח האמור קבע בית המשפט המחוזי כי העורר ייעצר עד תום ההליכים נגדו.

           מכאן הערר שלפנַי.

טענות הצדדים

4. בא-כוח העורר משיג על החלטת בית המשפט המחוזי וטוען כי עוצמת הראיות הקושרות את העורר לאירועים המתוארים בכתב האישום נמוכה מאוד. כלל הראיות הקיימות הן ראיות נסיבתיות, ואף לו היה בהצטרפותן יחדיו כדי להוות תשתית ראייתית לכאורה, הרי שמדובר בתשתית ראייתית ברף הנמוך נגדו.

5. נטען כי הראיות הקושרות את העורר להתפרצויות ולאירוע השוד והדריסה מתמקדות בבגדי העורר בעת מעצרו. ברם, לטענתו דוחות הפעולה מאירוע השוד וההתפרצות מתארים אדם רעול פנים אשר זרק פרטי לבוש, דבר המותיר את זיהוי העורר על סמך מבנה גופו בלבד. כך עולה אף מעדותו של סייר איתוראן אשר נקרא למקום בשל גניבת רכב השברולט. באשר לראיות הנסיבתיות הקושרות את רכב האופל למעשי הפריצה ובהן צילומי מצלמת אבטחה מתחנת הדלק "פז", וחפצים אשר נמצאו ברכב כגון קופה רושמת וכובע ירוק השייך לבעל אחד העסקים שנפרצו, נטען כי אין בראיות אלו כדי לקשור את העורר לרכב האופל. ממילא אפוא אין בהן כדי להצביע על מעורבותו באירועי הפריצה המיוחסים לו. גם בנוגע לטענות על אודות שיטת הכנה וביצוע נטען כי לא ניתן להצביע על העורר כמי שביצע את ההתפרצויות.