אבו סראיה נ' שקור ואח'

פסק דין

לפני תביעה לתשלום סך 17,779 ₪ המהווה לטענת התובע את נזקו עקב תאונת דרכים בה היה מעורב רכבו ביום 16.7.10 בעיר שפרעם.

התיק נקבע למועד הוכחות ראשון במהלכו נחקר העד מטעם התובע . הנתבע 1 זומן כדין אך לא התייצב.

לגרסת הנהג ברכב התובע, מר זידאן אבו סראיה, הוא נסע בכביש הראשי מכיוון נצרת לכיוון שפרעם, פנה ימינה בכניסה הדרומית לשפרעם ונשאר בנתיב הימני מתוך כוונה לפנות ימינה לכביש צדדי, משאית הנתבע הנהוגה על ידו הגיעה מכיוון צומת סומך ופנתה שמאלה לשפרעם, ביצעה את הפנייה והמשיכה במסלול השמאלי מבין שני נתיבים לכיוון נסיעת השניים במסלולה ואז מתוך כוונה לחזור לנתיב הימני ואח"כ לפנות גם כן לאותו כביש צדדי מימין, סטתה לכיוונו , פגעה ברכבו והדפה אותו על המדרכה שבצד ימין ומכאן הנזק.

מר זידאן מדגיש כי התאונה ארעה כ-200 מטרים לאחר הפנייה ובמרחק דומה לפני הפנייה המתוכננת לימין כאשר לכל אורך הכביש, הוא מחולק לשני נתיבים בכיוון נסיעתו.

מר זידאן טען כי לאחר התאונה התנצל הנתבע 1 ואמר לו שלא ראה אותו בגלל "שטח מת" של המשאית מימין.

הנזק הישיר עומד על 15,779, היתרה הנתבעת היא בגין עוגמת נפש.

לטענת הנתבע (על פי התצהיר שהוגש) הוא אכן ביקש לפנות שמאלה על מנת להיכנס לעיר שפרעם, הרמזור לפניו עמד התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה ואז הגיע רכב התובע מהנתיב הנגדי, פנה ימינה, לא נתן זכות קדימה, ניסה להשתלב בנתיב בו נסעה המשאית ואז פגע עם רכבו באזור ארגז המשאית מימין.

הנתבעים צירפו תמונות של אזור התאונה ברם אלא אינן ברורות ומראות רק את האזור בו ביצע מר זידאן את הפנייה שמאלה מהכביש הראשי לשפרעם ולא את המשכו של הכביש.

התיק נקבע לדיון המשך לשמיעת עדותו של הנתבע 1, כנגד נתבע 1 ניתן צו הבאה ברם למרות הצו וניסיונות ב"כ הנתבעים, הנתבע לא התייצב.

תצהירו של הנתבע לא הוצא מן התיק מחד גיסא ומאידך גיסא סוכם שלא לגרור את התיק לישיבת הוכחות נוספת ובסופו של דבר הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וסיכמו בע"פ.

ב"כ התובע התמקד בגרסה האמינה לטענתו שנשמעה בעדותו של מר זידאן, הפנה לכך שבעצם אין סתירות בין גרסת התביעה והתצהיר לגרסה שנשמעה וכי מר זידאן אמר ואומר כי התאונה אירעה אחרי שכבר פנה ונסע בנתיב הימני. מנגד, גם אם לא ניתן לטעון שהנתבעת 2 נמנעה מהבאת ראיות הרי עצם סירובו העיקש של הנתבע 2 להתייצב לעדות מעיד על היעדר אמינותו ואמינות גרסתו, גם אי צירוף הטופס בו לכאורה קיבל את פרטי מר זידאן ואי צירוף תמונות הנזק במשאית מחזקות את גרסת התובע .

ב"כ התובע טען שהנזק לרכב נתמך בחוות דעת שמאי, השמאי לא זומן להיחקר ודי בחוות הדעת כדי להוכיח את הנזק גם אם התובע לא תיקן את כולו בשל חסרון כיס.

ב"כ הנתבעים התמקד בסתירות שיש לטענתו בין הגרסאות שבכתבי הטענות של התובע ולבין זו שנשמעה בסופו של דבר מפי מר זידאן. גם מכתבי הטענות וגם מתחילת עדות מר זידאן ניתן להבין שהתאונה אירעה ממש בסמוך לצומת כאשר התובע פונה ימינה מהכביש הראשי והנתבע שמאלה מהנתיב הנגדי לנסיעת התובע, גרסה שאיננה דומה לגרסה לפיה הפניות הושלמו, הרכבים נסעו ישר מאות מטרים ורק אח"כ אירעה התאונה. על פי הנטען מפי ב"כ הנתבעים, דווקא הסתירות עולות בקנה אחד עם גרסת הנתבע.

אשר לנזק, הנתבעים הגישו חוות דעת נגדית (שנערכה כשנה לאחר התאונה) לפיה הרכב תוקן באופן חלקי, רמת התיקון נמוכה וההפרש בין חוות הדעת במחלוקת.

ב"כ הנתבעים מפנה לכך שבעצם תצהירו של הנתבע לא נסתר, מדובר בגרסה מול גרסה ולכן דין התביעה להידחות.

נוכח הדרך הדיונית שנבחרה, אין צורך במתן נימוקים ופסק הדין ייקח בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכוי וסיכון זאת לצד הראיות, הטענות ונטלי ההוכחה.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך 10,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 600 ₪ ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1800 ₪ ומע"מ בגינו.

הסכומים בערכם להיום וישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

נוכח ההסכמה לדיון על דרך סעיף 79א', ניתן פטור מתשלום אגרה שנייה.