אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו סיר נ' משרד הביטחון חטיבת תביעות וביטוח

אבו סיר נ' משרד הביטחון חטיבת תביעות וביטוח

תאריך פרסום : 06/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
32152-12-11
03/07/2012
בפני השופט:
אברהים בולוס

- נגד -
התובע:
1. ע.מ. עמיד מחמד אבו סיר באמצעות יורשיו 1.א מחמד עבדאלצמד אבו סיר 1. ב. נדאא אבו סיר 2. מוחמד עבדאלצמד אבו סיר
הנתבע:
מדינת ישראל-משרד הביטחון
פסק-דין

פסק דין

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מכוח הוראת סעיף 5א(3) לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 ( להלן: החוק).

מבוא

1. התובעים (להלן: המשיבים) תושבי העיר שכם, עתרו בתביעתם מיום 18.12.11 לחיוב הנתבעת (להלן: המבקשת) בתשלום פיצויים.

2. כפי שנטען בכתב התביעה, ביום 17.5.02 עת שהה עמיד מחמד אבו סיר ז"ל (להלן:המנוח) עם בני משפחתו בביתם בעיר שכם, הוא נפגע ונהרג כתוצאה מירי של כוחות צה"ל, כאשר כדורים אשר נורו ע"י חיילי צה"ל חדרו את דלת ביתם ופגעו במנוח.

3. המשיבים, שהינם הוריו של המנוח, טוענים, בין היתר, כי הירי שבוצע על ידי כוחות צה"ל היה רשלני, ולפיכך נושאת המבקשת באחריות למותו של המנוח ולנזקים שנגרמו להם עקב כך.

טענות הצדדים

3. בבקשתה טוענת המבקשת , כי חלה על התביעה תקופת התיישנות מקוצרת בת שנתיים, וזאת בהתאם להוראת סעיף 5א(3) לחוק. לטענתה, מאחר שהאירוע נושא התובענה אירע ביום 17.5.02 וכתב התביעה הוגש ביום 18.12.11, זמן רב לאחר שחלפו השנתיים, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

4. מהצד השני של המתרס, המשיבים טוענים, כי לאחר האירוע הם לא ישבו בחיבוק ידיים אלא פנו למבקשת וניהלו עימה משא ומתן באשר לזכותם לקבלת פיצויים. לטענתם, תביעה זו הוגשה על ידי המשיבים לאחר חלופת מכתבים שהתנהלה לאורך השנים בין הצדדים, כך שחל במקרה דנן סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן:חוק ההתיישנות).

7. המשיבים הדגישו בתגובתם, שהינם מנועים מלהיכנס לתחומי מדינת ישראל, וכי הגשת תביעה זו התאפשרה רק לאחר שנפגש המשיב מס' 1 עם בא כוחו, במהלך שנת 2010, במחסום צבאי הנמצא מחוץ לגבולות המדינה . מכאן, לטענת המשיבים , הואיל ונבצר מהם לפעול להגשת התביעה במועד, נכון להאריך בנסיבות את תקופת ההתיישנות מכוח הוראת סעיף 14 לחוק ההתיישנות .

8. זאת ועוד, המשיבים עתרו לביטול הסדר ההתיישנות הקבוע בסעיף 5א לחוק מאחר, לשיטתם, מדובר בחוק הפוגע בזכויות יסוד ובערכיה של מדינת ישראל.

9. במסגרת התשובה לתגובה חזרה המבקשת על טענותיה המועלות בבקשה והוסיפה כי, שהות המשיבים מחוץ לגבולות המדינה, אין בה כדי למנוע הגשת התביעה במועד. מה גם, כך נטען, שהסדר ההתיישנות הקבוע בחוק הוא מידתי ואינו מעורר כל קושי חוקתי.

דיון והכרעה

10. סעיף 5(א)(3) לחוק, קובע בזו הלשון:

" לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה אולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת". (להלן:הסעיף)

11. בעת שחוקק התיקון הנ"ל , כוונת המחוקק הייתה לתחום בשנתיים את התקופה אשר בגדרה ניתן יהיה להגיש תביעה בגין פעולות צה"ל באזור יהודה והשומרון וחבל עזה. המחוקק קבע בצורה מפורשת בסעיף 5א(3) לחוק תקופת התיישנות מקוצרת של שנתיים בלבד, ובכך הוא סטה מתקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק ההתיישנות. באשר לאירועים שהתרחשו לפני כניסת התיקון שבגדרו נחקק סע' 5א הנ"ל, קרי לפני 1.8.2002, נקבע בחוק כי ביחס לאירועים אלו תימנה תקופת ההתיישנות בת השנתיים מיום 1.8.2002, ובלבד שבכל מקרה לא תעלה על תקופת ההתיישנות המקורית בהתאם לדין שחל ביום המעשה.

12. בענייננו, האירוע נשוא התובענה אירע ביום 17.5.02, כך שהמועד בו החל מרוץ ההתיישנות הוא ביום 1.8.2002 והמועד האחרון להגשת התובענה לפי החוק הוא ביום 1.8.04. עם זאת, כתב התביעה הוגש לבית המשפט ביום 18.12.11 , דהיינו יותר מתשע שנים מיום תחילת מניין תקופת ההתיישנות, לפיכך ברור הוא כי בהתאם לקבוע בסעיף , תובענה זו התיישנה מזה שנים. מסקנה זו נכונה גם אם תוארך תקופת ההתיישנות בשנה נוספת בהתאם לסיפא של הסעיף, הגם שטענה זו לא נטענה ע"י המשיבים .

13. באשר לטענותיהם של המשיבים לתחולתם של הסעיפים 9 ו- 14 לחוק ההתיישנות, ולאור העובדה שעסקינן בהסדר התיישנות ייחודי וספציפי, הרי תחולת הוראותיו של חוק ההתיישנות בענייננו, אינה מובנת מאליה והיא מוטלת בספק ( ראו, בש"א (נצרת) 1575/05 אחמד מוחמד רשיד נ' מדינת ישראל , ת"א (מחוזי חי') 959/08, מ"י נ' האשם (פורסם במאגרים) ) . מכל מקום, גם בהנחה שבנסיבות נכון ליישם את הוראות הסעיפים הנ"ל לחוק ההתיישנות, אין בסעיפים אלה בכדי להושיע את המשיבים.

14. כאמור, לטענת המשיבים , טרם הגשת התביעה, התנהל בינם לבין המבקשת משא ומתן ארוך באשר לזכותם של המשיבים לקבל פיצויים בגין האירוע, כך שניתן להסיק מהתכתובת שהוחלפה בין הצדדים כי המבקשת הודתה בזכותם של המשיבים לפיצוי כספי. על כן, כך נטען, חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות, אשר לפיו מניין תקופת ההתיישנות מתחיל מחדש מיום ההודאה. אין בידי לקבל טענה זו. על אף שהמבקשת שגרה מכתבים למשיבים לאורך השנים, הרי מעיון במכתבים אלה עולה כי לא הייתה מטעם המבקשת כל הודאה בדבר זכותם המושגית של המשיבים לקבלת פיצויים (ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ ( פורסם במאגרים) ), גם לא בעובדות המקימות זכות נטענת זו (ע"א 1017/91 פסח משה ו-51 אח' נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול ואח' [פורסם במאגרים].

15. יתרה מכך, דומני כי אין תחולה בנדון שבפנינו להוראת סעיף 14 לחוק ההתיישנות הקובעת כי, בחישוב תקופת ההתיישנות לא תבוא במניין הזמן התקופה בה שהה בעל הדין בשטח מדינה זרה, ואשר מחמת התנאים בהם היה שרוי שם נבצר ממנו להגיש את תביעתו. שכן, הוראת סעיף 14 לחוק חלה לגבי מדינות אשר ליושביהן לא ניתן ליצור כל קשר סביר עם מדינת ישראל לצורך הגשת תביעה וקיים קושי ממשי בניהולו של הליך בישראל (רע"א 10179/05 הארגון לשחרור פלסטין נ' סופי צ'סר ( פורסם במאגרים) . במקרה דנן, המשיבים לא הוכיחו כי התנאים בהם היו שרויים לא אפשרו התקשרות או פגישה עם עורך דין ישראלי לשם הגשת התובענה במסגרת תקופת ההתיישנות. אף יתרה מכך, בהתאם לתע"צ שצורפה לתשובת המבקשת עולה כי המשיב (אבי המנוח) הוכרז כמנוע כניסה אך ביום 21.1.04. היינו, מאז קרות האירוע ועד לתאריך הנ"ל חלפו להם כ-18 חודשים, שגם במסגרתם הוא ראה לשבת בחיבוק ידיים. לא זו אף זו, המשיב הנ"ל הצהיר כי תביעתו דנן הוגשה חרף היותו מנוע כניסה לתחומיה של המדינה ( סעיף 12 לתצהיר). מכאן, עצם העובדה שהמשיבים הינם תושבי השטחים ומנועים מלהיכנס למדינה , לא היה בה כדי למנוע מהם ליצור קשר עם עורך דין ישראלי, כפי שנעשה אם כי באיחור רב, ולהגיש את תביעתם תוך מניין ימי ההתיישנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ