בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
3035-11-10
17/11/2010
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
עומר אבו נאדי
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש בעקבות עבירה בניגוד לתקנה 47 (ד) בתקנות התעבורה שיוחסה לו.
ב"כ המבקש הסכים כי קיימות ראיות לכאורה אך טען לחולשת הראיות באופן המצדיק קיצור או ביטול תקופת הפסילה המנהלית.
ב"כ המדינה התנגד לבקשה וטען כי למבקש עבר תעבורתי כבד הכולל הרשעה בגין תאונה קשה לאחרונה וכי אין ממש בטענות ב"כ המבקש ביחס לחולשת הראיות.דיון –
החלטה על ביטול או קיצור פסילה מנהלית תשען על בדיקה של שני פרמטרים:קיומן של ראיות לכאורה נגד המבקש ושאלת מסוכנות המבקש הנגזרת מחומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצוע העבירה לכאורה, ותק נהיגת המבקש ועברו התעבורתי.
רק במקרים נדירים מאד יתן בית המשפט משקל לנסיבות אישיות של המבקש. בבשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:
"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"
בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.
בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון -"מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92(2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון.
נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "
בתיק שבפני יש יותר מראיות לכאורה נגד המבקש. אין בטענות ב"כ המבקש כדי להחליש בשלב זה של המשפט את משקלן הלכאורי של הראיות אשר לו יתבררו בסופו של יום כנכונות יוכלו לבסס הרשעה נגד המבקש.לא מצאתי כרסום בראיות המצדיק קיצור הפסילה מנימוק זה.השוטר ערך סקיצה מסודרת של מהלך העבירה ותאור העבירה על פניו מבסס את הקביעה כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה.
גם בשאלת המסוכנות לא מצאתי ממש בטיעוני המבקש.עברו התעבורתי של המבקש מכביד מאד וכולל הרשעה בגין גרימת תאונה דרכים קשה רק לאחרונה. ביחס לותק נהיגתו הקצר (8 שנים בלבד) לא ניתן להגדיר את המבקש שלו 14 הרשעות קודמות כנהג זהיר.מנתוני התביעה אף עולה לכאורה כי המבקש נהג בזמן פסילה, שכן עד היום לא הפקיד את רשיונו אשר נפסל בעקבות התאונה.
מכל האמור לעיל אין כל מקום להיעתר לבקשה שכן לא שוכנעתי שלא נשקפת לציבור סכנה מהמשך נהיגת המבקש.
החלטה זו תועבר עוד היום באמצעות פקס לצדדים.(מספר הפקס במשרדו של עו"ד סלמי – 08-6234489)
ניתנה היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.