אבו מוך נ' אבו מוך

פסק דין

1.הצדדים לתביעה זו הינם בני דודים המתגוררים בשכנות זה לזה, בבקה אל גרביה.

2.בנובמבר 2009 הגיש הנתבע כנגד התובע תביעה אזרחית (בת"א 32665/11/09 חדרה) לסילוק גדר המפרידה בין חלקתו לבין חלקת התובע. בפסק הדין שניתן בתביעה זו, ביום 8.7.12 על ידי כב' השופטת אניספלד, נדחתה התביעה.

3.הנימוקים העיקריים לדחיית התביעה היו כי לא הוכח שהתובע פלש למקרקעין נשוא התביעה ונקבע כי הוא מחזיק בהם מכוח אביו מורישו ולכן מעמדו בנכס זהה למעמד הנתבע. כמו כן, שוכנעה כב' השופטת אניספלד כי הגדר נשוא התביעה הוקמה בשעתו על ידי התובע, כדין.

4.בתביעה המונחת בפני, טוען התובע כי בסמוך לאחר שניתן פסק הדין הנ"ל ועל אף שבעקבות תלונות שהוגשו נגדו למשטרה הוא התחייב שלא להתקרב אל הגדר המפרידה בין חלקות שניהם, החל הנתבע לחפור מתחת לגדר חפירות שבעקבותיהן נגרמו נזקים לדרך הכניסה אל ביתו של התובע עד אשר הפכה הדרך מסוכנת ביותר עבורו ועבור ילדיו הקטינים.

התובע טוען כי לשם החזרת המצב לקדמותו יהא עליו לשלם סך של 9,327 ₪ ובהקשר זה מפנה הוא אל דו"ח השמאי שצורף לתביעתו ואשר שכר טרחתו בסך 1,500 ₪ שולם על ידו.

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 12,827 ₪ טוען התובע כי הנתבע הוא האחראי לנזקיו ולפיכך חייב בפיצויו.

5.להגנתו טוען הנתבע כי התובע עצמו הוא שגרם את הנזק לדרך הכניסה המובילה אל ביתו. לתמיכת טענתו זו הציג הנתבע בפני את הצילומים נ/1, נ/2 ו- נ/3- אשר לטענתו צולמו על ידו. בצילום נ/1 שצולם ביום 04/04/2009, נראים אחי אשתו של התובע והתובע עצמו כשהאח מכה בקרדום במשטח אספלט הממוקם בסמוך למקום עליו הצביע בפני התובע כמקום שבו גרם הנתבע נזק לאותה דרך. בצילומים נ/2 ו- נ/3 אשר לטענת הנתבע צולמו על ידו בימים 21/06/2011 ו- 21/07/11 נראית הגדר המדוברת כשעמודי הברזל שלה נוטים לכיוון חלקתו של הנתבע וחלקים בגדר עצמה קרועים.

6.התובע, אשר הציג בפני סרטונים שצולמו על ידו באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו וצילומים שצולמו על ידי השמאי שהוזמן מטעמו למקום, ובהם נראים שברים ברורים בדרך הכניסה אל ביתו, בחלק השייך לו, ניסה לשכנעני כי העובדה שהנתבע נראה בסרטונים כשהוא מכה באמצעות מעדר בחלק השביל שנמצא בתוך תחום חלקתו הוא, מעבר לגדר, כמו גם העובדה ששופל נראה עובד בסמוך לגדר בתוך חלקת הנתבע, מהווים ראיה לכך שהנתבע הוא זה שגרם לנזק נשוא התביעה.

7.לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ואת עדויות שני עדי התביעה שהעידו מטעם התובע - אחיו איאד וקרוב משפחה נוסף שלו, מר מוחמד אגבריה, אשר לא יכולים היו לספר יותר ממה שנראה בסרטונים, דהיינו שהם ראו את הנתבע בהזדמנויות שונות חופר בסמוך לגדר אך בתחום החלקה שלו, סבורני כי אין לי מנוס מדחיית התביעה.

אכן, למרבה הצער התרשמתי מקיומו של סכסוך מו בין הצדדים. יחד עם זה, לא הונחו בפני ראיות מספיקות לכך שדווקא הנתבע הוא זה שגרם לנזקים שאת עלות תיקונם דורש התובע במסגרת תביעה זו.

8.סוף דבר, הנני מחליטה לדחות את התביעה ואולם לנוכח תחושתי (בעיקר לאור התנהגותו הבוטה של הנתבע כלפי התובע בסרטונים שהוצגו בפני, כשהוא אף נראה משליך לעברו דבר מה כשהבחין בו מצלם אותו), לפיה אפשר שהנתבע לא טמן ידו בצלחת ואולי אף גרם בעקיפין לחלק מן הנזק הנטען - הגם שלטעמי הדבר לא הוכח במידה הנדרשת - לא אחייב את התובע בתשלום הוצאות במקרה זה.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.