אבו יונס נ' אבו סאלח ואח'

פסק דין

תביעה זו עניינה בבקשת התובע למתן "צו עשה", אשר יחייב את הנתבעים לאפשר לו לסלול מעבר בדרך המובילה לביתו.

ביום 25.8.2011 הוגשה על ידי הנתבעים 1-3 בקשה לדחיית התובענה על הסף בגין מעשה בי"ד.

הנתבעים מפנים לת.א. 16802/92 (פס"ד מיום 27.3.2003, בימ"ש שלום חיפה; כב' השופט ר' סוקול), שם, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, הוכרעו זכויות הצדדים בקרקע.

בפסק דין זה נקבעה "זכות מעבר זמנית" (סעיף 25 לפסק הדין), זכות אשר בוטלה עם סלילת דרך 27/63.

עוד טוענים המבקשים, כי הסכם מיום 9.12.2002 (עובר למועד מתן פסק הדין) תומך ומחזק עמדתם, כי כל הבנה שהייתה בין הצדדים הייתה לשימור "המצב הקיים", אלא אם כן יינתנו הוראות אחרות בפסק הדין העתידי (מה שלא אירע בפועל).

ערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין נדחה, ופסק הדין הפך חלוט.

בפועל, במסגרת הליכים נוספים, ובהם מונה מהנדס מומחה, התברר, כי אין אפשרות מעשית למתן זכות מער לתובע דרך חלקת הנתבעים-המבקשים, כעולה מהחלטת בימ"ש השלום בחיפה מיום 1.12.2010 (כב' השופטת ח' לפין-הראל). בהחלטה זו נקבעו עובדות פוזיטיביות, בהתבסס על חוות דעת מומחה, באשר לחוסר האפשרות לסלול דרך, ולו דרך זמנית, בשטח המריבה.

עיינתי בתגובת התובע/המשיב, ולא מצאתי בה כל טעם לדחיית בקשת המבקשים/הנתבעים.

העובדה שהמבקשים הגישו בשעתו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וערעור זה נדחה, אין בה כדי להעלות או להוריד דבר לענייננו.

טענתו של התובע כעת, כי הנתבעים הם אלה שסיכלו את האפשרות ליצירת דרך מעבר בשטח, אף אם אמת היא, המקום הנכון להעלותה היה במהלך הבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט בהליך הקודם. בפועל לא הועלו טענות אלו בהליך האמור, בשל מחדל התובע, כעולה מהחלטת כב' השופטת לפין הראל, אשר הפכה לחלוטה זה מכבר.

מותב זה איננו משמש מותב ערעור על החלטות מותבים מקבילים, ואני סבור, כי צודקים הנתבעים-המבקשים בטענתם, כי יש לדחות את התובענה עקב מעשה בית-דין, בהיות נושא התביעה נדון ומוכרע בעבר בהליך בבית משפט אחר, ואף טענות התובע על מצבה הרפואי של אשתו, עם כל הצער שבדבר, אין בהן כדי להעלות או להוריד בעניין זה.

לאור האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התובענה על הסף, בגין מעשה בית דין.

עם הגעתי לתוצאה זו אני פוסק לחובת התובע הוצאות משפט הכוללות שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ (כולל מע"מ) לנתבעים 1-3 ועוד 1,000 ₪ כולל (מע"מ) לנתבעת מס' 4.

הסכומים האמורים ישולמו לנתבעים בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.