אבו חנין ואח' נ' בנק ברקליס דיסקונט

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת עירית הוד) שניתנה ביום 2/5/10 בתל"א 16757-03-10 אשר דחתה את בקשת המבקשים לביטול פסק דין, שלטענת המבקשים ניתן בהעדר בת.א. 1253/92 ביום 24/5/93.

עיינתי בבקשת המבקשים למתן רשות ערעור, בבקשתם שהוגשה בפני בית משפט השלום לביטול פסה"ד ובכל שאר המסמכים שצורפו לבקשה, ובחנתי את החלטתו של בית משפט השלום המפורטת והמנומקת ובאתי לדעה כי הבקשה למתן רשות ערעור אינה מצריכה תשובה וכי דינה דחיה.

בית משפט השלום סקר בהחלטתו את השתלשלות הדברים, מאז הגישו המבקשים את בקשתם למתן רשות להתגונן, בתביעה שהמשיב הגיש נגדם, והגיע למסקנה כי פסק הדין ניתן כדין ולא דבק בו כל פגם, על כן לא מתקיימים התנאים לביטולו מחמת הצדק. כמו כן בחן בית המשפט קמא את התנהגות המבקשים ומחדליהם בכל הקשור לבירור בקשתם למתן רשות להתגונן ואת טענות ההגנה שלהם, והגיע למסקנה כי אין מקום לביטול פסק הדין, גם לא במסגרת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט.

לא מצאתי כי נפלה, בהחלטתו של בית משפט השלום, טעות משפטית או שנקבעה מסקנה שאינה מבוססת.

המבקשים אשר הוזמנו כדין וכתב התביעה הומצא להם כדין שכרו שירותיו של עו"ד אשר הגיש בשמם בקשת רשות להתגונן, אלא מה, ביום שנקבע לבירור בקשתם, המבקשים לא התייצבו לדין ובקשת ב"כ להתפטר מייצוגם נדחתה, יחד עם זאת בקשת הרשות להתגונן לא נדחתה ולא נמחקה, והדיון בה נדחה למועד אחר, ובית המשפט איפשר למבקשים להגיש חוות דעת של מומחה.

יחד עם זאת, חייב בית המשפט את המבקשים לשלם למשיב הוצאות הישיבה בסך של 700 ₪ וקבע כי אם אלה לא ישולמו במועד שקבע רשאי ב"כ המשיב לבקש מחיקת הבקשה למתן רשות להתגונן.

משלא שילמו המבקשים למשיב את סכום ההוצאות, הוא ביקש מחיקת הבקשה למתן רשות להתגונן, ומשנתקבלה הבקשה ע"י ביהמ"ש, ובקשת המבקשים למתן רשות להתגונן נמחקה, ביקש המשיב וקיבל פס"ד שאת ביטולו מבקשים המבקשים.

כאמור, לא מצאתי כי נפל בהחלטת בית משפט השלום פגם באשר להסקת המסקנות העובדתיות ,כמו כן לא מצאתי כי נפלה בהחלטה טעות משפטית.

אוסיף כי אמנם מבחינה פורמלית פסה"ד שאת ביטולו מבקשים המבקשים ניתן בהעדר, ועל כן ניתן לבקש ביטולו אולם מהותית הדבר אינו כך, משום שההחלטה שניתנה בבקשת המבקשים למתן רשות להגן, ניתנה בנוכחות ב"כ הצדדים ולאחר שאלה טענו בפני בית המשפט באריכות, על כן אין מדובר בהחלטה שניתנה בהעדר הניתנת לביטול, כך שגם אם יבוטל פסה"ד כפסק דין שניתן בהעדר, הרי את ההחלטה שמחקה את בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן לא ניתן לבטל כהחלטה שניתנה בהעדר, מאחר ואין היא כזו.

משמעות הדבר ביטול פסק הדין כשלעצמו לא יועיל למבקשים, משום שמיד לאחר מכן יוכל המשיב לחזור ולבקש מתן פסק דין, מאחר והבקשה למתן רשות להתגונן נמחקה, וההחלטה בעניין זה הינה החלטה חלוטה.

סוף דבר כתחילתו, בקשת המבקש למתן רשות להתגונן נדחית בזאת.

משלא נתבקשה תשובת המשיבים לבקשה, אין מקום לחייב בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים.