אבו חמדה ואח' נ' בית ספר חטיבת ביניים ירכא(אלסריסה) ואח'

החלטה

1.התובעים הגישו תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לשיטתם לתבוע 1 כתוצאה מתקיפתו על ידי תלמידים אחרים עת למד בבית ספר חטיבת ביניים, אשר בניהולה של הנתבעת. התובעים טעונים כי לתובע נותרו נזקים בתחום הנפשי וצירפו חוות דעת של מומחה רפואי פסיכיאטר הינה בשיעור של 25%.

2.בכתב הגנתה טעונת הנתבעת כי המעשים בוצעו בניגוד לנהלים , הנחיות והוראות מפורשות של צוות ביה"ס. ההתנהגות הייתה ספונטנית ובלתי צפויה וכי גם התובע נושא באחריות להתרחשות מאחר ובחר להתגרות ולתפוח בקטטה. מדובר בהתנהגות פלילית של התוקפים אשר הינם בבחינת גורם זר מתערב. הנתבעים הגישו חוות דעת רפואית מטעמם של מומחה פסיכיאטר אשר קבע כי קיימת אצל התובע תגובה חרדתית דיכאונית קלה ללא השלכות של גרימת נכות או החמרה של נכות . לפיכך קובעה הוא כי לשיטתו לא נותרה לתבוע נכות צמיתה כתוצאה מן האירוע.

3.בישיבת ביהמ"ש מיום 19.11.09 הוריתי על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש אשר בשכר ישאו הצדדים בחלוקה שווה. לפיכך, נקבע על ידי כי החלטה בדבר זהותו וסדרי עבודתו של המומחה תינתן רק לאחר שב"כ התובע יודיע כי התובעים הפקידו בידיו סך של 2,700 ₪ להבטחת שכר טרחת המומחה.

4.התובעים הגישו בקשה לפטור מחובת ההפקדה ותשלום חלקם בשכר טרחת המומחה. לבקשה צורף תצהירו של התובע 2 ודפי חשבון בנק מהם ניתן ללמוד כי החשבון מתנהל ביתרה שלילית וכי קיימות הלוואות. התובע 2, אביו של התובע, טוען כי עבר תאונה ואינו ועבד וכי אמו של התובע, התובעת 3, הינה עקרת בית. התובע 2 טוען כי המצב הכלכלי בבית קשה, כי ניסה לגייס את סכום הכסף הנדרש אך לא צלח וכי הוא מתקשה לספק את צורכי היום יום של משפחתו.

5. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לשיטתה תצהירו של התובע 2 אינו מפורט דיו, לא צורף תצהיר של התובעת 3. עוד מציינת הנתבעת כי נסיבות האירוע לוטות בערפל וכי במצב זה בו שאלת אחריותה מוטלת בספק ניכר, אין להשית עליה הוצאות נוספות לאלו שכבר נדרשה להן.

6.לאחר שבחנתי את כלל טיעוני הצדדים נחה דעתי כי במקרה זה יש מקום לשנות את חלוקת נטל שכר הטרחה של המומחה. להלן עיקר טעמי-

א.אומנם תצהיר התובעים לוקה בחסר ומן הראוי היה לצרף את תצהירה של האם, התובעת 3 וכן להרחיב בפרוט תצהירו של האב, התובע 2. יחד עם זאת התרשמתי כי מדובר במצב כלכלי קשה כאשר סכום ההפקדה הינו נטל משמעותי ביותר עבור התובעים.

ב.עצם קרות המקרה אינו מוכחש על ידי הנתבעת. אכן מתעוררת כאן שאלת אחריות אמיתית. לא כל מקרה של אלימות בין כותלי ביה"ס ישית אחריות על משרד החינוך. הפסיקה דנה במקרים כאלו לא פעם אחת וקבעה הלכות באשר לנסיבות הטלת אחריות. נסיבות המקרה טרם בוררו לפני ואין בשלב זה כל יכולת שלי להעריך את סיכויי קבלת התביעה. יחד עם זאת ברי לי כי לא אוכל להעריך אותם כקלושים, שכן מקרה האלימות ארעה בשטח בית הספר, כאשר מעורבים בו מספר תלמידים.

ג.איני מואצת כי נכון בשלב זה לפצל את הדיון לשאלת האחריות והנזק, על מנת שלא להכביד בעוד הוצאות על הצדדים. דומה בעיני כי לאור הפער בין חוות דעת המומחים, בשאלה האם קיימת נכות או האם שיעורה עולה כדי 25%, נכון הוא קודם לברר שאלה זו על מנת לדעת באיזה סדר גודל של תיק עסקינן. בטוחני כי הדבר יכול להשפיע על שיקולי הצדדים בבואם לנהל את ההליכים.

7.לאור כל האמור לעיל, הנני מוצאת לנכון לקבוע כי בשלב זה תישא הנתבעת במלוא שכר טרחת המומחה. כמובן, שהנתבעת תהא רשאית לכלול סכום זה בטיעוניה להוצאותיה בבוא העת.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.