אבו זייד נ' מדינת ישראל

1.       בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.9.2017 (מ"ת 49237-08-17, השופטי' טופף). בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר מבחן בעניינו של העורר ועל המשך מעצרו של העורר עד למתן החלטה אחרת.

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 24.8.2017 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד העורר וששה נאשמים נוספים. כתב האישום, הכולל ששה אישומים, מייחס לעורר עבירות של הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 245(ב) יחד עם סעיף 249א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין) ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

3. כתב האישום מגולל באריכות פרשה שעיקרה תכנית עבריינית לכאורה של מוחמד מגארבה (להלן:מגארבה), המרצה עונש מאסר החל משנת 2013, לסחוט ולחטוף את בת-זוגו לשעבר (להלן: המתלוננת). על-פי הנטען, בין מגארבה לבין המתלוננת התפתח קשר זוגי בסמוך לאחר תחילת מאסרו, אך במהלך שנת 2017 היא פיתחה קשר זוגי עם אדם אחר (להלן: המתלונן) שבעקבותיו חדלה לבקר את מגארבה. בעקבות זאת, דרש מגארבה מהמתלוננים להפסיק את הקשר ביניהם ולאחר שסירבו החל לאיים עליהם ולדרוש מהם בשיחות טלפון חוזרות ונשנות תשלום של 190 אלף שקל, תוך שהוא מאיים עליהם בפגיעה שלא כדין. בהמשך, נטען כי מגארבה ונאשמים אחרים קשרו קשר לפיו יפעלו יחד בשליחותו של מגארבה להמשיך לסחוט באיומים את המתלוננים. פרטי הקשר ודרכי מימושו מתוארים בהרחבה בכתב האישום. בין היתר, מתוארים מארבים שערכו חלק מהנאשמים בפרשה למתלוננים; איומים שכוונו כלפי אביו של המתלונן; וכן אירוע חמור של חטיפה וכליאה שלא כדין של המתלוננים בניסיון לגייס תמורתם "כספי כופר" מאביו של המתלונן (אירוע שהסתיים בחילוצה של המתלוננת מדירת המסתור שבה הוחזקה על ידי המשטרה).

4. מעשיו של העורר מצויים בשוליה של הפרשה. לפי המתואר באישום הרביעי בכתב האישום, ביום 9.8.2017 טילפן מגארבה לעורר ודיווח לו שהוא עומד להילקח לחקירה בקשר לאירועי החטיפה. העורר הנחה את מגארבה להכחיש את מעורבותו בפרשה ולהימנע מלשוחח בטלפון מחשש להאזנות של המשטרה. כמו כן, דיווח העורר למגארבה כי נפגש עם המתלונן ואביו ושכנע אותם לבטל את תלונתם. הוא הוסיף כי בכוונתו לקחת אותם עמו לצורך ביטול התלונה. העורר המשיך ועדכן את מגארבה באשר לכך שהמתלוננת מסרה פרטים מלאים בחקירתה אודות המעורבים בחטיפה ומסרה למשטרה הקלטות שברשותה, וכן עדכן כי פעל לבירור מקום הימצאה של המתלוננת, אך ללא הצלחה. עוד עדכן העורר את מגארבה בפרטים הנוגעים לזהות העצורים בתיק. לבסוף, מסר מגארבה לעורר מספר טלפון השייך לו על מנת שהעורר יוכל לעדכנו בפרטים הרלוונטיים לחקירה.

5. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העורר והנאשמים הנוספים הוגשה גם בקשה לעצור אותם עד תום ההליכים. ביום 10.9.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי אין חולק שקיימת תשתית ראייתית לכאורית בעניינו של העורר, וכן כי מתקיימות בעניינו עילות מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכים. לצד זאת, מצא בית המשפט המחוזי להורות על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר. בית המשפט המחוזי קבע דיון נוסף בענייננו של העורר ליום 3.10.2017, והורה כי תסקיר שירות המבחן יוגש שלושה ימים לפני כן, וכי העורר יוותר במעצר עד למתן החלטה אחרת.

הערר

6. הערר שבפני מכוון נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. לשיטת העורר, בית המשפט המחוזי שגה בקבעו שעליו להישאר במעצר עד לקבלת החלטה אחרת בעניינו, שכן היה מקום לשחררו כבר בשלב זה לחלופת מעצר.

7.       העורר טוען כי על אף שמדובר בהחלטת ביניים, נסיבות העניין מחייבות לבחון את שאלת המשך מעצרו של העורר כבר בשלב הזה.