אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו ואצל נ' קאדר אבו ואסל ואח'

אבו ואצל נ' קאדר אבו ואסל ואח'

תאריך פרסום : 15/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
41636-11-10
08/08/2012
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
התובע:
מחמוד עבד אלקאדר אבו וא ס ל
הנתבע:
1. אחמד עבד אל קאדר אבו ואסל
2. עבד עבד אלקאדר אבו וא ס ל
3. מדינת ישראל

פסק-דין

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו המונחת בפניי למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול עסקת מכר מקרקעין, בגדרה מכרו שני אחיו, הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים") לנתבעת מס' 3 (להלן: "המדינה") ללא כל תמורה, מקרקעין, שחלקם בבעלות התובע, וזאת ללא הסכמתו או ידיעתו.

לחילופין, נתבקש פסק דין שיורה על ביטול העסקה ככל שהיא נוגעת למכירת זכויותיו של התובע במקרקעין.

תמצית העובדות הדרושות

1.התובע, הנתבעים ואח נוסף שאינו צד להליך, היו הבעלים במשותף של מקרקעין שהיו ידועים כחלקה 30 בגוש רישום 12164 מאדמות הכפר עארה, ששטחה הכולל הנו 8,670 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). לימים פוצלה החלקה לחלקות משנה 46, 47 ו-48 בגוש 12164. בעלותם של האחים במקרקעין היתה בחלקים שווים ביניהם באופן שלכל אחד היה רבע מן הזכויות.

2.בשנת 1965 הגישו הנתבעים תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין במסגרת תיק אזרחי 652/65 בבית משפט השלום בחדרה. התובע נתבע באותו הליך יחד עם אחיו והוא שכר שירותיו של עורך דין לשם ניהול הגנתו.

בפסק דינו מיום 11.11.66 הורה בית משפט השלום בחדרה על פירוק השיתוף על דרך חלוקת המקרקעין בעין בין הבעלים, בהתאם לתשריט שסומן על ידו כת/1 ואשר היווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין. יוער כי תשריט החלוקה הנ"ל לא הוצג בפניי והצדדים חלוקים באשר לחלוקה שנקבעה בגדרו. התובע טען כי אותו תשריט חילק את המקרקעין לשתי חלקות משנה בלבד - חלקה זמנית 30/1 (לימים חלקה סופית 46) וחלקה זמנית 30/2 (לימים חלקה סופית 47). לעומת זאת, הנתבעים טענו כי באותו תשריט שהוכן בידי המודד שמונה מטעם בית המשפט, חולקו המקרקעין לשלושה חלקים, כאשר חלקה זמנית 30/3 ששטחה 1,206 מ"ר (לימים חלקה סופית 48) הוקצתה לדרך, ושתי החלקות האחרות 30/1 ו- 30/2 שהיו שוות בשטחן (כל אחת 3,732 מ"ר) הוקצו לאחים. לשיטת הנתבעים, תשריט זה (ת/1), בו ניתן לראות בבירור את הקצאת החלקה 30/3 לדרך, הוא תשריט החלוקה שאושר על-ידי הועדה המחוזית לתכנון ובניה (נספח ג' לכתב התביעה).

3.משלא הסכימו ביניהם הצדדים מי יקבל איזו חלקה, בוצעה החלוקה הסופית בת.א 652/65 על סמך הגרלה שערך השופט, כך שהתובע והאח שאינו צד להליך בתיק דנא קיבלו את החלקה הזמנית 30/1 בחלקים שווים ביניהם, ואילו הנתבעים דכאן קיבלו את חלקה 30/2.

4.ביום 20.5.1969 אישרה הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה, את תשריט החלוקה של המקרקעין (נספח ג' לכתב התביעה), תוך שציינה כי החלק המסומן זמנית כחלקה 30/3 (לימים חלקה 48), יירשם על שם מדינת ישראל וייועד לדרך (להלן: "חלקת הדרך").

5.ביום 11.12.1969 חתמו הנתבעים על שטר מכר, לפיו העבירו את זכויותיהם בחלקת הדרך, ללא תמורה, למדינה.

תשריט החלוקה הוגש לרישום, וביום 12.12.1969 נרשמה בפנקסי המקרקעין הבעלות בחלקת הדרך, כיום חלקה 48 בגוש 12164, על שם מדינת ישראל.

בשנות התשעים נסלל כביש על מחצית מחלקת הדרך, לאורכה של הדרך.

טענות הצדדים

6.לטענת התובע, מכרו הנתבעים למדינה, ללא תמורה, את כל חלקת הדרך ששטחה הכולל הנו 1,206 מ"ר, למרות היותם בעלים של מחצית החלקה בלבד. זאת ללא ידיעתו, ללא הסכמתו, ומבלי שהוא חתום על שטר המכר, כנדרש, חרף היותו הבעלים של רבע מזכויות הבעלות לגבי החלקה.

7.הנתבעים טענו מנגד כי הם לא העבירו כל זכות השייכת לתובע. לטענתם, מדובר במקרקעין שחולקו בינם לבין התובע ואחיהם הנוסף, כך שכל אחת מקבוצות האחים קיבלה מחצית משטח המקרקעין. המקרקעין חולקו לשלושה מקטעים כאשר החלק השלישי הוא הדרך, בעוד יתר החלקים השווים בגודלם חולקו בין האחים. פסק הדין של החלוקה ניתן על סמך הגרלה בין שני החלקים, המזרחי והמערבי. לדברי הנתבעים, הם חתמו על ההסכם להעברת השטח שיועד לדרך לידי המדינה ללא כל תמורה, משום שזה היה תנאי לביצוע הפרצלציה.

8.בעדותו, סיפר הנתבע 2 כי במסגרת תיק החלוקה שהתנהל בבית משפט השלום בחדרה, מונה מודד לשם הכנת תוכנית חלוקה. מודד זה פנה למחלקת המדידות, שם נאמר לו כי על מנת לאשר את החלוקה יש להפריש שטח לצרכי ציבור, ומכאן התשריט שהוכן על ידו ובו מצוינות שתי החלקות של האחים ששטחן זהה והחלקה השלישית שיועדה לדרך. עוד הוסיף הנתבע 2 כי במסגרת הדיון בתיק הנ"ל נתגלעה מחלוקת מי מבין האחים יקבל את החלק המזרחי של המקרקעין ומי יזכה בחלק המערבי, וסופו של דבר שסוגיה זו הוכרעה בדרך של הגרלה. לדבריו, לשני הצדדים היה ברור כי יאלצו להפריש את החלקה 48 לצרכי ציבור. הנתבע 2 הסביר כי ההסכמות באו לידי ביטוי בישיבות שהתקיימו בפני בית משפט השלום בחדרה, ואולם אין בידו עותקים מהפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו לפני כ- 45 שנה. (ש' 6-8 ו- 13-18 בעמ' 7 לפרוטוקול).

9המדינה מצדה טענה כי חלקת הדרך נוצרה בעקבות החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה משנת 1969 המאשרת את תוכנית החלוקה בין התובע לנתבעים אגב יצירת חלקת דרך, היא חלקה 48. חלקת הדרך נרשמה בבעלות מדינת ישראל בהתאם להחלטה זו ועל יסוד שטר המכר שנחתם בעקבותיה.

לגרסת המדינה, מדובר בתובע אשר נטל חלק פעיל ומלא בהליך פירוק השיתוף בעין שהתנהל בפני בית המשפט בחדרה, ומי שהיה מיוצג בידי עו"ד בהליך הנ"ל. התובע אף היה מודע היטב להחלטת הועדה המחוזית ולרישום חלקת הדרך בבעלות המדינה כחלק מהליך פירוק השיתוף בעין. להמחשת מעורבותו הפעילה באותם הליכים, הפנתה המדינה לכך שהתובע נטל חלק בהליך הרישום, תוך שהצביעה על מכתבו של המודד המחוזי אל התובע מיום 26.9.1969, בו ניתנה לתובע אורכה להגשת התנגדות לתשריט החלוקה עד ליום 30.9.69 (צורף לתצהיר המדינה - מוצג נ/4). כמו כן הפנתה המדינה למכתבו של המהנדס מיום 1.10.69 בו ביקש להמתין עם העברת התוכנית לאישור המודד המוסמך עד ליום 8.10.69, לצורך ביקורת גבולות החלקה לפי בקשת התובע כאן.

10.מכל מקום, נטען כי התביעה התיישנה מאחר ומדובר בעסקת מקרקעין שנרשמה במרשם פומבי עוד בשנת 1969. נאמר כי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן:"חוק ההתיישנות") אינו יכול לעמוד לתובע מאחר וגם אם היתה מתקבלת טענתו בדבר אי ידיעתו הסובייקטיבית, דבר המוכחש, הרי שבכל מקרה, אובייקטיבית, לא מתקיים החריג שבסעיף 8 לחוק, לפיו נדרש כי מידיעת התובע נעלמו העובדות המהוות את עילת תביעתו "מסיבות שלא תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן". בנוסף, נטען לנזק ראייתי שנגרם נוכח השנים הרבות שחלפו מאז עריכת העסקה, שכן בחלוף 40 שנה ממועד העסקה, לא ניתן היה לאתר מסמכים ואנשים שנטלו חלק בעריכת העסקה ורישומה ועקב כך נפגעה מהותית יכולתה של המדינה להתגונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ