אבו ואסל נ' אבו וואצל ואח'

החלטה

1.         המבקשת עותרת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי לצורך בדיקת נכותה, שנותרה לה מתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 שעברה המבקשת, לטענתה, ביום 06.09.07 (להלן : "התאונה").

2.         לטענת המבקשת בעקבות התאונה סובלת היא מכאבים בצוואר ובגב התחתון, הגורמים לה להגבלה בתנועות וכן מקרינים אל עבר שתי רגליה. המבקשת מפנה לחומר רפואי שיש בו, לטענתה, ראשית ראיה לנכות בתחום האורטופדי והכל כתוצאה מן התאונה.

3.         המשיבה מתנגדת למינוי המומחה הרפואי (אף שתגובתה השתרבבה לתוך כתב ההגנה ולא ניתנה בנפרד). לטענת המשיבה, יש למחוק לאלתר את כל המסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה, באשר הוגשו שלא כדין. המשיבה מכחישה הרלוונטיות וקבילות המסמכים שצורפו לבקשה.

4.         לאחר שעיינתי בחומר הרפואי המונח בפני הגעתי למסקנה, כי קיימת בפניי ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום האורטופדי.

5.         כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה באשר לקשר הסיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (טרם פורסמה, ניתנה 29.07.09)).

6.      עיינתי בחומר המונח בפני והגעתי למסקנה, כי ראוי למנות מומחה בתחום האורטופדי. התרשמתי כי קיימים בחומר הרפואי המונח בפניי ממצאים אובייקטיביים, המהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות אצל המבקשת. כך לדוגמא, הופניתי לתוצאות בדיקת ה CT מיום 29.05.08 בה הודגם "בלט אחורי משמעותי לוחץ על השק הטקאלי" ; לסיכום ביקור אצל האורטופד ד"ר לואי מדלג' מיום 1.11.07 בו מתוארת "הגבלה קלה בתנועות הצוואר" וכן "הגבלה ביישור כיפוף גב תחתון" ; לוהפנייה מיום 10.09.07 בו תוארה "הגבלה ניכרת בתנועה של הצוואר, במיוחד לימין".

7.         לאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי המשיבה תישא בשכרו של המומחה האורטופדי. יחד עם זאת, לכשתתקבל חוות הדעת וככל שימצא כי לא נותרה נכות אצל המבקשת, אשקול בכובד ראש את ניכוי שכרו של המומחה מן הפיצוי שיפסק למבקשת.

8.        החלטה על מינוי המומחה וזהותו תינתן בנפרד.

9.        אין צו להוצאות.

10.המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים, אך לא תמציאה למומחה.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.