אבו דחל נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דין שניתן בבימ"ש תעבורה מחוז מרכז תיק פ"ל 5749-07-10 (כב' השופטת שלזינגר שמאי). המערער הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה לסוג הרכב) ואי ציות להוראות שוטר.

העונש שנגזר 9 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל למשך 10 שנים שמניינה יחל מיום שחרורו ממאסר, פסילה על תנאי בת 6 חודשים ל- 3 שנים, מאסר על תנאי בן 9 חודשים ל- 3 שנים, התחייבות להימנע מעבירה ע"ס 10,000 ₪ למשך שנתיים.

מכאן הערעור על חומרת העונש.

בנימוקי הערעור:

1.לא היה נכון וראוי כי ביהמ"ש ישית מאסר בפועל על המערער ולא לבחון אפשרות ריצוי המאסר בעבודות שירות.

2.המערער מודה כי בעברו הרשעות דומות, אך בימ"ש קמא לא נתן משקל מספיק לעובדה כי המערער מעולם לא התייצב לדיונים, מעולם לא פגש בשופט ומעולם לא נידון למאסר על תנאי.

3.המדינה לא עשתה די כדי להביא המערער בהיותו "נאשם סורר" לבית המשפט ולשים קץ להתנהלותו העבריינית. יש לזכור כי המערער לא הוזהר מעולם.

4.בית משפט לא נתן משקל לקולא לנסיבות חייו של המערער. מדובר באדם נעדר השכלה, מסייע לאביו בגידול הדרים. שליחתו למאסר תפגע בכלכלת המשפחה.

באת-כוח המשיבה מבקשת שלא להתערב ברכיבי העונש שגזר בית משפט קמא. מדובר בעבירות מסוכנות, למערער עבר פלילי ועבר תעבורתי. המלצת שירות המבחן בעניינו של המערער – שלילית. יש לו רקע בסמים. הממונה אליו נשלח המערער מצא אותו ראוי לעבוד בעבודות מסוימות. מדובר במי שנהג בקטנוע בהיותו בלתי רשוי, אין להתעלם מכך ובמי ששב ומבצע עבירות אלה פעם אחר פעם.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות:

1.מתוך עובדות כתב האישום עולה כי עניין לנו עם עבריין תעבורה העושה פלסתר החלטות בית משפט וממשיך ומבצע עבירות תעבורה ככל שחפץ בכך.

עולה מכתב האישום כי ביום 2.10.03 נשפט המערער בתיק מס' 591/03 בהעדרו לפסילה בפועל בת 48 חודשים. המערער, הפקיד אישור פקיעת רישיון ותצהיר בבית משפט ביום 3.9.06.

ביום 7.10.03 נשפט המערער בבית משפט תעבורה רמלה בתיק מס' 6004/03 ונדון בהעדרו לפסילה בפועל בת 6 חודשים.

ביום 30.10.03 נשפט המערער בבית משפט תעבורה רמלה בתיק מס' 610/3 ונדון בהעדרו לפסילה בפועל ל- 36 חודשים.

ביום 16.8.09 בשעה 16:32 נהג המערער בקטנוע בכביש המוביל לקיבוץ נען ביודעו כי הוא פסול לנהיגה, ביודעו כי אינו אוחז ברישיון נהיגה תקף, בהיותו בלתי מורשה לנהיגה בקטנוע כלל.

המערער לא ציית להוראות שוטר שהודיע לו שהוא מעוכב וזאת ביום 16.8.09, המערער עזב את המקום.

קרי, עניין לנו עם מערער בלתי מורשה לנהיגה העולה פעם אחר פעם על הקטנוע ומגדיל לעשות ובכך מעצים העבירות שמבצע בנהיגתו בפסילה.

2.עיון בעברו התעבורתי של המערער מלמד על 29 הרשעות קודמות כשעברו של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה ואי החזקת רישיונות ותעודת ביטוח ורישיון נהיגה שפקע חוזרות על עצמן פעם אחר פעם, מעבר לעבירות מהותיות נוספות של נהיגה בשכרות, אי מתן אפשרות להשלים חציה בבטחה, אי ציות לתמרור ב – 37, נהיגה באור אדום ואי יצירה בקו עצירה.

3.מתוך אופן נהיגתו של המערער, עברו התעבורתי, עזות המצח לעלות פעם אחר פעם על קטנוע בהיותו בלתי מורשה - כל אלה מעידים כאלף עדים על נהג המסוכן לציבור שנהיגתו על הקטנוע מהווה מכונת מוות שיש בה סיכון ממשי לפגיעה קטלנית ו/או פגיעה אנושה במי מהציבור המשתמש בדרך ונקלע לתומו בנתיב נסיעתו של מערער זה.