אבו ג'בל נ' סעאדיה ואח'

פסק דין

זוהי תביעה קטנה שהגיש התובע נגד הנתבעים ועניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע (מ.ר.5862727, להלן "רכב התובע") בתאונה שהתרחשה ביום 27.12.12 ובה היה מעורב רכב הנתבעים (מ.ר. 9197723, להלן "רכב הנתבעים").

התובע טוען כי בעת התאונה, כאשר ברכבו נהגה גב' אורטל קאסם, עמד רכבו בעצירה מוחלטת ביציאה מתחנת הדלק של מסעדת "סהרה" שבכפר נין, רכב הנתבעים שנסע במהירות, סטה באופן מפתיע וללא הסבר מנתיב נסיעתו ופגע בעוצמה ברכבו של התובע וגרם לו לזקים. הנתבעים המשיכו בנסיעתם למרות ההתנגשות ולאחר זמן מה חזרו וטענו כי מי שנהג ברכב הינה הנתבעת מס' 2, בעוד שמי שנהג ברכב היה הנתבע מס' 1, אשר התחלף עימה, ככל הנראה בשל היותו נוהג בזמן פסילה.

על פי חוות דעת שמאי הוכרז רכב התובע "אובדן כללי", כאשר הנזק מסתכם בסך של 15,705 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי בסך של 900 ₪ ובסה"כ 16,605 ₪.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי הנתבע מס' 1 הינו הבעלים של הרכב וכי מי שנהגה ברכב בעת התאונה הייתה הנתבעת מס'2. התאונה ארעה עקב רשלנותו של הנהג ברכב התובע, אשר יצא מתחנת הדלק לכביש הראשי, לא האט ולא עצר עצירה מוחלטת אלא המשיך בנסיעתו במהירות גבוהה ולא השתלט על הרכב בעת פנייתו ימינה, עבר לנתיב נסיעת הנתבעים וגרם לתאונה. הנתבע מס' 1 לא נכח ברכב בעת אירוע התאונה.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו מטעם התובע - הנהגת ברכב התובע (אורטל קאסם) אחותה שהייתה עמה ברכב (אסנת קאסם) ועד ראיה שהיה בתחנת הדלק (גאלב הייב). מטעם הנתבעים העידו הנתבעת מס' 2 ובעלה - סעאדיה תאופיק.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בחומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

עדותן של הנהגת ברכב התובע ואחותה שהייתה עמה ברכב, הותירו רושם אמין ומהימן והעדפתי אותן על פני עדות עדי הנתבעים. על פי גרסתן, רכב התובע עמד בעצירה מוחלטת בתמרור עצור, כאשר רכב הנתבעים הגיע במהירות מימין, סטה לכיוון רכב התובע, פגע בכנף הימנית של הרכב והמשיך בנסיעתו עד שנעצר במרחק מה ממקום הפגיעה. הנהגת יצאה מרכב התובע והלכה רגלית לכיוון רכב הנתבעים ולאחר מכן חזרו הנתבעת ובעלה למקום, צעקו ואמרו כי הנתבעת היא שנהגה ברכב.

גרסת הנהגת ברכב התובע ואחותה, מתיישבת עם תמונות הנזק של הרכב, מהן עולה כי מוקד הפגיעה (האימפקט) היה בכנף הימנית של הרכב.

מטעם התובע העיד עד ראיה - גאלב הייב. עדותו הותירה רושם אמין והתרשמתי כי הוא עד נייטראלי אשר מעיד באופן כן ואמין על הדברים שראה. על פי עדותו, רכב הנתבעים הגיע במהירות, פגע ברכב התובע שעמד ב"עצור", המשיך בנסיעתו ונעצר רק במרחק של כ- 30-40 מטרים משם (עמ' 3 שורות 9-22 לפרוטוקול).

מעדותה של הנהגת ברכב התובע אמנם עלה, כי יתכן והיא איננה יכולה להצביע בוודאות על הנהג ברכב הנתבעים, דבר שבהחלט יכול להתיישב עם העובדה שהתאונה התרחשה בעת שרכב הנתבעים הגיע במהירות, פגע ברכב התובע ולא עצר בו במקום. הנהגת אמנם העידה כי היא מזהה באולם את בעלה של הנתבעת (תאופיק סעאידה) כמי שנהג ברכב, אך היא גם אישרה כי בעת ההתנגשות היא לא ידעה מי הנהג (עמ' 1 שורה 18 לפרוטוקול), אלא רק לאחר שרדפה אחרי הרכב ראתה את הנהג יורד ממנו. אחותה של הנהגת העידה כי הן לא ראו בדיוק מי נהג ברכב הנתבעים, שכאמור המשיך בנסיעתו ולא עצר, עד שאחותה ניגשה רגלית לרכב (עמ' 2 שורה 30 לפרוטוקול). מכל מקום, התביעה הוגשה נגד בעל רכב הנתבעים (הנתבע מס' 1) ומי שלטענת הנתבעים עצמם נהגה ברכב - הנתבעת מס' 2.

גרסתה של הנתבעת מס' 2 בכל הנוגע לנסיבות התאונה, עומדת בסתירה ישירה לתמונות הנזק של רכב התובע. על פי עדותה, רכב התובע נפגע בכנף השמאלית קדמית, כאשר כאמור - מוקד הפגיעה ברכב התובע הינו בכנף הקדמית ימנית.

גרסתו של בעלה של הנתבעת באשר לנסיבות התאונה, לא התיישבה עם הגיונם של דברים ועם תמונות הנזק (עמ' 4 שורות 7-14 לפרוטוקול).

בסיכומו של דבר, כאמור, העדפתי את העדויות מטעם התובע, אשר נתמכו בעדות העד הנייטראלי, על פני עדויות הנתבעים.

באשר לנזק - התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעת שמאי שלא נסתרה על ידי הנתבעים. כן זכאים התובעים להחזר שכ"ט השמאי.

על יסוד האמור לעיל, הריני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 16,605 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט (כולל אגרת בית משפט) בסך של 300 ₪ והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (30.5.13) ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: