אבו אלהיגא נ' שדה ואח'

פסק דין

התובע טוען כי בתאריך 12.8.12, במתחם חניה של הסטופמרקט ביגור, פגע רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), ברכבו שלו שחנה במגרש החניה וגרם לו לנזקים.

הנתבע טוען בכתב הגנתו כי אכן ביקש להחנות את רכבו באותו מועד בחניון ונסע לאחור, אך נעצר במרחק של כמטר מרכב התובע, מבלי שפגע בו כלל.

בכתב ההגנה מפרט הנתבע כי עצר מיוזמתו וירד מרכבו כדי לאמוד את המרחק בין רכבו שלו לרכב התובע ובשלב זה, התובע ואדם נוסף שהיה עמו, טענו, בתחילה, כי הנתבע פגע באותו אדם נוסף ולאחר מכן תיקנו ואמרו כי היה זה בצחוק, אך התובע הודיע לנתבע כי "לא חשוב, אני כבר יתבע אותך על תיקון כל הרכב".

בביהמ"ש נשמעו עדויות שני הנהגים ואף עדותם של אחות הנתבע ובעלה, הוא גיסו של הנתבע. כן הוגשו תצלומי הרכבים, דיווחי הצדדים לחברות הביטוח ושרטוט של מתחם חניה והרכבים, כפי שנעשה על ידי הנתבע.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את טענת התובע כי אכן רכב הנתבע, בנסיעתו לאחור, פגע עם החלק האחורי של רכבו בחזית רכב התובע וגרם לו לנזקים.

אינני מקבלת את טענות הנתבע ועדיו כאילו רכב הנתבע לא פגע כלל ברכב התובע ולא גרם לו לכל נזק ודוחה אותן.

למרות שבכתב ההגנה טען הנתבע כי נותר מרחק גדול של כ-1 מ' בין רכבו לרכב התובע, הרי שבמהלך שמיעת הראיות הסתבר כי המרווח בין הרכבים היה קטן, כ-20 ס"מ בלבד.

כן גרסו הנתבע ועדיו כי לא ראו כל סימני נזק ברכב התובע כתוצאה מהתאונה, אך רכבו של התובע היה, לטענתם, פגוע מכל עבריו.

הנתבע צילם את רכב התובע במקום התאונה ובתצלומים אכן נראית פגיעה ברכב התובע, במקום שהשמאי ציין כי אכן מצויה שם פגיעה וכאשר לסימני נזק אלה הינו מתייחס בחוות דעתו.

משמע, כל הנוכחים במקום ראו את סימן הפגיעה ברכבו של התובע, אך, לטעמם, היתה זו פגיעה קודמת שלא נגרמה בתאונה.

הנני דוחה את האפשרות כי התובע בחר להעליל על הנתבע עלילת שווא, כאילו פגע ברכבו בחזיתו, בדיוק במקום שבו כבר נמצאה פגיעה קודמת ברכב וכאשר אין חולק כי מיקום הימצא הפגיעה ברכב התובע מתאים לאפשרות כי רכב הנתבע, בנסיעתו לאחור, פגע בו.

הנתבע העיד מטעמו, כאמור, את אחותו ובעלה, אך לא נתתי אמון בעדותם כי אכן ראו את מהלך האירוע, מתחילתו ועדותם לעניין זה, ובמיוחד עדותה של אחות הנתבע, כאילו התובע וחברו ישבו ברכבם בעת קרות התאונה, כלל אינה מתיישבת עם יתר העדויות, לרבות עדות הנתבע עצמו.

קיבלתי את הסברי התובע בדבר חלוף הזמן מאז האירוע ועד שפנה לשמאי וכאשר אין חולק וספק כי מיד במקום האירוע ואף לאחריו טען התובע כל העת כי הנתבע פגע ברכבו וגרם לו לנזקים.

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית של הנתבע, שנסע לאחור בחוסר זהירות, ללא מכוון ומבלי שהבחין ברכב התובע החונה ופגע ברכב התובע.

כתוצאה מהפגיעה, נגרמו לרכב התובע נזקים, כמפורט בדו"ח השמאי.

הוכחה אחריותו של הנתבע לפיצוי התובע בגין נזקיו.

בהתאם לחוו"ד השמאי, נגרמו לרכב התובע נזקים בסך של 3,090 ש"ח, ללא מע"מ, כאשר הרכב לא תוקן עדיין.

כן נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 500 ש"ח.

בסה"כ 3,590 ש"ח.