ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
2460-09
12/09/2010
|
בפני השופט:
מיכאל שפיצר
|
- נגד - |
התובע:
אבוטבול סוזן
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף באר שבע
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפני תביעתה של הגב' אבוטבול סוזן להכיר בפגיעה מיום 31/3/09 כפגיעה בעבודה.
2.בדיון בפני ביום 22/3/10, הסכימו הצדדים על רשימת העובדות הבאות :
א.התובעת ילידת שנת 1948.
ב.ביום 31/3/09 הלכה התובעת בדרכה לעבודה בשעה שעלתה למדרכה ברגל שמאל, ובשלב בו הרימה את הרגל, על מנת להניחה על המדרכה שמעה קליק בברך וחשה כאבים בברך שמאל.
ג.התובעת המשיכה ללכת לעבודה אך זאת בקצב איטי בשל הכאבים בהם חשה.
ד. מדובר במדרכה רגילה.
3.הנתבע לא הסכים למינוי מומחה רפואי על רקע תשתית עובדתית זו, בנימוק כי מדובר במצב רפואי טבעי ואינו קשור לעבודה.
4.הצדדים סיכמו טענותיהם בנושא זה.
5.התובעת טוענת בסיכומיה כי הנתבע אינו חולק על כך כי הכאבים החלו במהלך האירוע המתואר, אך לשיטתו אין האירוע מהווה תאונה אלא מסיבות הטמונות בתובעת ולא מסיכוני הדרך. התובעת טוענת כי הנתבע נתפס לכלל טעות וכי בנסיבות המתוארות לעיל, הרי שמדובר בסיכוני דרך האורבים לכל עובר ושב, ודי בעלייה למדרכה כמתואר בעובדות כדי להוות סיכון דרך.
6.הנתבע טוען בסיכומיו כי לא אירעה לתובעת תאונת עבודה שכן חסר יסוד הפתאומיות במקרה כדי שיהווה תאונה. כמו כן, הליכה על מדרכה רגילה אינה יכולה להוות סיכון דרך.
הכרעה
7.סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") מגדיר "פגיעה בעבודה" כ "תאונת עבודה או מחלת מקצוע".
המבחן הקובע אם אירוע בא בגדרה של "תאונת עבודה" הוא מבחן ה"פתאומיות".
8.בבגץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נג(2) 529 הוגדרה תאונת עבודה כדלקמן:
""תאונת עבודה" במובנה הקלאסי, משמעותה, אירוע פתאומי וחד-פעמי הנראה לעין. באירוע כזה, הסיבה לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחמה בזמן ובמקום."
9.בענייננו, התובעת הלכה לעבודה ברגל, ותוך כדי הליכתה הרגילה על מדרכה רגילה, חשה בכאב בברך, ואין זה משנה אם עלתה למדרכה באותו שלב של ההליכה. עובדות אלה מעלות כי לא קיים כל אירוע פתאומי וחד פעמי שיכול לענות להגדרת "תאונה", ועל כן, לא ניתן לקבוע, בנסיבות דנן, כי אירעה לתובעת תאונת עבודה.
9.משעקרון הפתאומיות אינו מתקיים ולא ניתן לקבוע כי אירעה תאונה, איננו נדרשים לבחון האם ההליכה על המדרכה מהווה סיכוני דרך. מכל מקום שעה שלא אירע כל מקרה פתאומי, לא סביר כי הליכה רגילה לכיוון העבודה תהווה סיכון דרך.
10.סוף דבר, התביעה נדחית.
11.אין צו להוצאות.