אבוטבול ואח' נ' רושרוש ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים מיום 28/3/11, כשהתובעת טוענת כי היא החנתה את רכבה בצד הכביש מאחורי רכב חברתה, רכב הנתבע מסחרי גדול עבר בכביש, סטה לעבר הרכבים החונים, ופגע עם הצד האחורי ימני שלו בפינה קדמית שמאלית של רכב התובעת.

הנתבע טוען כי הוא נסע ישר בכביש, וכשחלף ליד רכבה של התובעת הוא הרגיש מכה בחלק אחורי ימני של הרכב, מעל לגלגל אחורי ימני, עצר את הרכב, ירד ומצא כי התובעת יצאה מחנייה ופגעה ברכבו שחלף בכביש.

ביום 27.1.12 נשמעו עדויות בתיק, כשמטעם התובעת העידה בעצמה וכן העידה חברתה בשם רעות עזרא, ומצד הנתבע העיד הוא בעצמו. לתיק הוגשו תמונות שצולמו מיד לאחר האירוע, ואשר שיקפו את מקום התרחשות התאונה, ואת מיקום רכבה של התובעת לאחר התאונה. כן הוגשו תמונות הנזק בשני הרכבים.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בתמונות והמסמכים, שוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על התובעת אשר יצאה מחנייה או לצורך נסיעה, או לצורך תמרון לחנייה, בלטה עם רכבה לתוך נתיב הנסיעה, ופגעה ברכב הנתבע שחלף במקום בצידו האחורי ימני, מעל הגלגל אחורי ימני. לא האמנתי לתובעת ולא לעדה מטעמה לעניין נסיבות התרחשות התאונה. גרסאותיהן אינן מתיישבות כלל וכלל עם מוקדי הנזק בשני הרכבים, ולא תיתכן גרסתה של התובעת שהנתבע סטה ימינה, ופגע ברכבה. אילו גרסתה של התובעת הייתה נכונה, היה צפוי להיגרם נזק לחלקו הקדמי של רכב הנתבע ולא מעל הגלגל אחורי ימני. לפי צורת נסיעת רכבים על הכביש, התאונה אינה יכולה להתרחש לפי התסריט של התובעת. רכבים אינם נוסעים לרוחב, כך שלא ייתכן שרכב הנתבע פגע עם הצד אחורי ימני שלו בפינה הקדמית שמאלית של רכב התובעת.

התמונות שהוגשו מזירת האירוע תומכות בגרסת הנתבע ומפריכות את גרסת התובעת והעדה מטעמה. רואים מהתמונות כי רכב התובעת בולט לתוך נתיב הנסיעה בכביש בצורה אלכסונית, ומרוחק מהמדרכה שבצד הכביש, מצב המתאים לגרסת הנתבע שהתובעת החלה לצאת מחנייה בנסיעה לתוך הכביש, זה מצב שאינו מתיישב עם גרסת התובעת שהיא הייתה בחנייה בצד הכביש.

אני גם מקבלת את טענתו של הנתבע שלאחר שהתרחשה התאונה, שתיהן דחפו את הרכב פנימה לתוך החנייה, עד כדי שהרכב של התובעת עלה אכן עם הגלגל הימני קדמי שלו על הפגוש שנפל מרכבה של התובעת, ואת זה רואים במפורש בתמונות. הפגוש המפורק היה על הכביש, והגלגל הקדמי ימני של רכב התובעת נמצא על הפגוש כפי שנראה בתמונה, ותנוחה זו מתאימה ותומכת בגרסתו של הנתבע כי אכן התובעת והעדה מטעמה דחפו אחורה את הרכב של התובעת לאחר התאונה, עד אשר עלה הגלגל על הפגוש, כפי שנצפה בתמונה.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על התובעת, וכי לנתבע אין כל אשם תורם בגרימת התאונה.

לכתב התביעה שכנגד צירף התובע שכנגד חוות דעת של שמאי על סך 3,800 ₪ (לא כולל מע"מ כיוון שמדובר ברכב מסחרי), וחשבונית תיקון על אותו סכום, וכן חשבון שכר טרחת שמאי על סך 600 ₪, כך שנזקיו המוכחים של התובע שכנגד עולים כדי 4,400 ₪.

לסיכום, אני דוחה את התביעה העיקרית, מקבלת את התביעה שכנגד, ומחייבת את הנתבעות שכנגד ביחד ולחוד לשלם לתובע שכנגד, סך של 4,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28/3/11 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.