אבוחצירה נ' לוי

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה נתבעים על ידי התובע, נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונה מיום 17/9/09.

לטענת התובע, עת החנה את רכבו בניצב למדרכה ולא היה ברכבו,פגע רכב הנתבע בוו הגרירה שברכבו ושפשף אותו. כפועל יוצא מכך, נגרם לרכבו נזק המוערך בסך של 10,781 ₪ .

לטענת הנתבע, עת נסע ברכבו בכביש, הגיח לכיוון רכבו רכב הנתבע אשר נסע לאחור , בחוסר זהירות ופגע ברכבו . לטענתו כפועל יוצא מהפגיעה סטה רכבו למרכז הכביש ונגרם לרכבו נזק מוו הגרירה של התובע בצידו הימני .

הדיון:

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את רכביהם של הצדדים ומקום התאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפת המאזניים מאויינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסאות סותרות- התובע לא תמך את גירסתו בכל ראיה חיצונית ומשכך, ממילא היה דין תביעתו להדחות מפאת נטלי ההוכחה.

לענין זה ,תמונות הנזק לכלי הרכב יכולות לתמוך בכל אחת מן הגירסאות ומשכך, אין בהן תועלת למי מן הצדדים.

יתרה מכך, תמונות מקום האירוע, תומכות יותר בגירסתו של הנתבע , הואיל ובתמונות אלו ניתן לראות רכבים החונים לאורך הכביש ואילו את רכבו של התובע עומד בניצב לכביש – ומדובר בכביש רחב. תרחיש התאונה כפי שתואר על ידי התובע מחייב נסיעה של הנתבע בצמוד מאוד לרכבים החונים – נסיעה אשר אינה סבירה בעליל בנתוני השטח דהיינו – כביש רחב יחסית ומכוניות החונות אף לפני רכבו של התובע.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי התובע אף לא צירף לתביעתו את חוות הדעת אשר בהתאם לה תבע את נזקיו ולשאלת בית המשפט , אף לא יכל להמציא את חוות הדעת במועד הדיון. באין חוות דעת – ממילא לא הוכיח התובע תביעתו ומשכך, מהווה מחדלו זה סיבה נוספת לדחייתה.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע .