אבוגין נ' אבוגן ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לסילוק על הסף של התובענה כנגד הנתבעת 2 ולמחיקת כותרת בסדר דין מקוצר.

הבקשה לסילוק על הסף של התובענה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

אומנם לשון התובענה אינה אחידה באשר לעילת התביעה אך לא עד כדי כך שיהא בכך כדי להביא לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבעת 2 ואבאר:

בסעיף 2 לכתב התביעה נטען מפורשות כי הנתבעות פלשו לשטח הדירה הנמצאת בחזקתו של התובע.

כך אף נרשם בסעיף 4 לכתב התביעה למרות שבחלק ממנו נרשמו פעולות הנתבעות בלשון יחיד.

סעיף 11 לכתב התביעה אף הוא מזכיר רק "הנתבעת" אך לא ניתן מלשון בסעיף לדעת למי משתי הנתבעות מתכוון התובע בדבריו.

אף סעיף 12 דן באחת הנתבעות אך אין באמור בסעיף זה כדי לשלול את עילת התביעה שכן הוא מתייחס להליך מסוים שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ולא לעצם עילת התביעה של פלישה למקרקעי התובע.

עולה מסעיף 17 לכתב התביעה כי נוסח כתב התביעה אינו נקי משגיאות ובעוד תחילת המשפט מתייחס לנתבעת, המשכו בלשון רבים.

סעיף 19 אף הוא דן בנתבעות יחדיו.

לכל היותר ניתן לטעון כי הניסוח התחבירי של כתב התביעה לוקה בחסר אך אין בכך כדי להביא למסקנה כי לא נטענת כל טענה עובדתית כנגד הנתבעת 2 עד כדי מחיקתה מכתב התביעה.

בזהירות רבה יצוין כי יתכן וכתב התביעה חסר מסכת עובדתית מפורטת דיה וכי אין די בהוספת עובדות בכתב התגובה של ב"כ התובע אך הסעד הנכון אינו מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2 אלא בקשה למתן רשות להתגונן.

הערה נוספת היא כי אם מבקש ב"כ התובע להוסיף עובדות נוספות לתשתית העובדתית הנטענת בכתב התביעה עליו לתקן את כתב התביעה ולהוסיפן בכתב תביעה מתוקן. הבקשה לסילוק התביעה על הסף נבחנת על פי האמור בכתב התביעה ולא על פי תוספות עובדתיות אותן מפרט ב"כ התובע בתגובתו לבקשה.

2. אשר לבקשה למחיקת הכותרת בתובענה זו, הרי שזו שאלה מורכבת יותר.

ב"כ הצדדים חלוקים באשר לדרישת הכתב הנדרשת מהוראות תקנה 202(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

אין מחלוקת כי זכויותיו של התובע הינן זכויות מחזיק ולא זכויות בעלות במקרקעין נשוא התובענה.

טענת ב"כ התובע כי מדובר בקרקע לא מוסדרת לא הוכחשה על ידי ב"כ הנתבעות, דהיינו, אין מדובר באפשרות לנפק ולהמציא אישור זכויות כלשהוא מאת הרשויות הנאמנות על רישום זכויות במקרקעין כדוגמת לשכת רישום המקרקעין ומינהל מקרקעי ישראל, אשר יכול להעיד על בעל זכויות זה או אחר כשהתובע נמנע מלעשות כן.

ראה לצורך העניין הרשום בפסקה הראשונה לפרק "פתח דבר" בכתב התביעה.

בנסיבות אלה, די בראשית ראיה המעידה על זכויותיו של התובע במקרקעין כמחזיק במקרקעין.

ראה לצורך העניין, ע"א (מחוזי ת"א) 624/89 עוזי רחמים נ' נג'טולה שלמה קוהן הקובע כי לצורך התמלא יסוד הראיה בכתב די בראיה בכתב על זכויות התובע במקרקעין ואין צורך בראיה בכתב באשר לפלישה הנטענת של הנתבע. באותו פסק דין הוצג על ידי התובע נסח מקרקעין המעיד על זכויותיו ונקבע כי די בכך.