מאת: עו"ד אביעד יששכר
לפסק הדין בעניין האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' מקור ראשון המאוחד
מקור ראשון סירב לפרסם מודעה לקהילה הגאה וישלם לאגודה לשמירת זכויות הפרט פיצוי של 60 אלף שקל. כך קבעה אתמול שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות לבהר- שרון.
במרץ 2010 פנתה האגודה לשמירת זכויות הפרט, הפועלת למען הקהילה הגאה, לעיתון הדתי-לאומי, מקור ראשון, לשם פרסום מודעה על 'קו קשב גאה'. בפגישה בין הצדדים סוכמו תוכן המודעה ועלותה: 1,400 שקל בתוספת מע"מ.
בסמוך לסיום הפגישה, הודיע נציג העיתון לאגודה, כי ייתכן שהמודעה לא תפורסם, אך מיד לאחר מכן חזר בו והודיע כי המודעה אושרה.
וכך, ערב פרסום העיתון, המודעה הסופית נשלחה למערכת: "את מבולבלת? אתה מפחד? רוצה לדבר על זה? את/ה לא לבד- יש עם מי לדבר קו הקשר והמידע לקהילה הגאה".
אלא, שהמודעה מעולם לא פורסמה. לאחר בירור, הבינה האגודה שהוטל על המודעה ווטו. אירועים אלה הובילו אותה להגיש תביעה נגד מקור ראשון לבית משפט השלום בתל אביב בטענה להפרת חוזה ולהפליה, אך התביעה נדחתה. האגודה לא השלימה עם הפסיקה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
תפיסה סטריאוטיפית מוטעית
האגודה חזרה וטענה: הסכם הפרסום היה חוזה מחייב שהופר, והעיתון נהג בחוסר תום לב כשאפילו לא יידע אותה כי המודעה לא תפורסם.
עוד טענה, כי העיתון מעניק שירות לציבור, ולכן חוק איסור ההפלייה חל עליו, וכי המודעה, על נוסחה, אינה פוגעת ברגשות קוראי העיתון, שכבר פרסם בעבר כתבות בנושא ההומו-לסבי.
עוד הלינה האגודה על קביעת בית משפט השלום, לפיה, המודעה עוסקת באקט המיני - משכב זכר. לעמדתה, מדובר "בתפיסה מוטעית וסטריאוטיפית של הקשר בין הציבור הדתי לבין זהות הקהילה הגאה".
העיתון לעומת זאת, טען כי לא היה בין הצדדים הסכם, שכן הפרסום הותנה באישור העורך האחראי. בנוסף נטען, כי נוסח המודעה הבעייתי, נמסר למערכת רק בערב הפרסום, ככל הנראה, מתוך מחשבה, שאם יועבר רק ברגע האחרון -יעבור.
לעמדת העיתון, חוק איסור הפליה אינו חל עליו, כיוון שאינו מעניק שירות לציבור, והוא היה רשאי לסרב לפרסום, לנוכח האופי והמהות של העיתון וקוראיו - אשר ממילא אינם מאמינים בהיוועצות עם נציגי האגודה, שאינם פועלים על פי ההלכה.
עיתון: פלטפורמה חשובה בשיח הציבורי
השופטת רות לבהר-שרון קיבלה את הערעור. נקבע, כי פסק הדין של בית משפט השלום ניתן מבלי ששמע עדויות, אך למרות זאת, בחר בית המשפט להכריע בסוגיות שלא הוכחו כראוי, בהן קבלת הטענה שהפרסום כפוף לאישור העורך האחראי.
נקבע, כי העיתון נהג בחוסר תום לב, כאשר תחילה הודיע כי ספק אם המודעה תתפרסם, לאחר מכן אישר את הפרסום, אך בפועל - לא פרסם אותה. עצם העובדה, שהנוסח הגיע ברגע האחרון, קבעה השופטת, אינו מצדיק את ההתנערות מההסכם. בפרט כשהנוסח הסופי שונה מהותית מזה המוסכם.
עוד נפסק, כי העיתון הפלה את האגודה על רקע הנטייה מינית של הקהילה אותה היא מייצגת. החוק כן חל על העיתון, שאינו סתם עוד עסק פרטי, אלא עסק בעל חשיבות בשיח הציבורי, ולמעשה, "האמצעי הוותיק ביותר" לפרסום, ופרסום הוא פרנסתו.
הקביעה שתוכן המודעה נוגד את ההלכה, הלינה השופטת, אינה יכולה לעמוד בהיעדר ראיות, ובפרט- כשבעיתון פורסמו בעבר כתבות העוסקות בנטייה חד-מינית.
יתרה מזו, המודעה המדוברת, שנוסחה בסולידיות ובצניעות, מעבירה מידע על שירות ציבורי חשוב, ואולי אפילו חשוב במיוחד בעיתון שפונה למגזר הדתי-לאומי.
גם גישת העיתון, כי קוראיו אינם מאמינים בייעוץ עם נציגי האגודה אינה מתקבלת על הדעת ובכל מקרה לא הוכחה. "... אינני סבורה שיש הבדל בין פרסום מודעה לעזרה נפשית של עמותה כגון ער"ן... ", סיכמה השופטת את דבריה וחייבה את העיתון לשלם לאגודה פיצוי של 50 אלף שקל בתוספת 10,000 שקל הוצאות משפט.
לפסק הדין בעניין האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' מקור ראשון המאוחד
* הכותב הוא עו"ד העוסק בין היתר בתחום הנזיקין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין