|
מי מאיתנו לא נהנה מארוחה טובה? מי לא אוהב לשבת במסעדה, להתרווח, להירגע מתלאות היום ולחכות למנה הטעימה והמפתה שהזמין?
או לחילופין, האם מישהו מצפה לפתוח את קופסת השימורים, חבילת הפסטה או היוגורט שבביתו ולמצוא דברים אחרים מלבד המאכל ששמו מצוין על גבי האריזה?
אילו הפתעות נכונו לנו בבואנו לבצע פעולה כה פשוטה, חיונית ויומיות- אכילה? ויתירה מכך- האם ה"הפתעות" שיתוארו להלן הן כל כך בלתי נסבלות עד כדי כך שהן מקימות זכאות לפיצוי?
עד כמה בתי המשפט אמפתיים לאנשים שגילו חילזון בסלט שהזמינו במסעדה או לאלו שנתקלו בתיקן לא ידידותי במשקה ותבעו את הנזקים שנגרמו להם, בכללם עגמת נפש, בבית המשפט?
בסקירה שלהלן נציג מקרים מהשנה האחרונה במסגרתם נתבעו מסעדות, משווקים ויצרני מזון בגין קלקולים שונים ושאר מריעין בישין שנתגלו במזון ובשתייה שנקנו ע"י הלקוחות.
תולעים בקורנפלקס
נדמה, שאין כמו לפתוח את הבוקר עם קערה גדושה בקורנפלקס מהול בחלב. ואולי לא.
בית המשפט לתביעות קטנות בעכו דן בתביעה שהוגשה ע"י שלושה קטינים, באמצעות אביהם, במסגרתה בקשו, כי בית המשפט יורה לחב' יונילוור לפצות אותם, שכן קופסת הקורנפלקס שאכלו, מתוצרתה של יונילוור, הייתה מלאה בתולעים ומקולקלת. לדבריהם, לאחר האכילה הופיעו אצלם סימני חום, הקאות וחולשות והם פונו לביה"ח בנהריה, שם טופלו בחדר המיון.
השופט משה אלטר קבע, כי הוא מקבל את גרסת התובעים לפיה הם לקו בקלקול קיבה כתוצאה מאכילת קורנפלקס תוצרת יוניליוור, שהיה מקולקל והכיל תולעים.
השופט העריך את הנזק שנגרם לכל אחד מהתובעים בסך של 500 ש"ח, וקבע כי יונילוור תשלם לתובעים סכום כולל של 1,500 ש"ח.
תיקן בשוקו
אפשרות נוספת לפתוח איתה את הבוקר, היא לשתות שוקו קר ומענג. האמנם?
בספטמבר 2007 רכשה אשה בבית מאפה בעיר ג'וליס כד שוקו מתוצרת שטראוס-עלית. כשהגיעה לביתה מזגה לכוס ושתתה ממנו, ולאחר מכן מזגה לכוס נוספת, וגילתה לתדהמתה תיקן. כעבור זמן מה החלה לחוש בחילות וכאבי בטן, שכתוצאה מהם פנתה לקופת החולים, שם נבדקה, וניתנו לה מספר ימי מנוחה.
לטענת התובעת, בעקבות האירוע, היא נרתעת משתיית נוזלים, ונתקפת כל העת סיוטים. בגין תחושות אלו היא תובעת היא סך 10,000 ש"ח משטראוס- עלית.
שטראוס עלית טענה בכתב ההגנה, כי היא איננה בעלת הדין המתאימה לתביעה זו, ועל התובעת לפנות ליצרנית השוקו. כמו כן הוסיפה, כי לא ייתכן שתיקן נמצא בתוך בקבוק השוקו, וכי התובעת אף לא הציגה כל ראיה המאמתת טענתה זו.
השופטת זהבה (קאודרס) בנר קבעה, כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי.
נקבע, כי היה על התובעת להציג ראיות המאמתות טענותיה - הן בדבר קיומו של התיקן (צילומים, בדיקת מעבדתית) והן בדבר בנזקים שנגרמו לה לטענתה (חוו"ד מומחה רפואי או פסיכולוגי). עם זאת נקבע, כי טענותיה של התובעת בכתב התביעה, בפני רופא קופת החולים ובדיון היו טענות עקביות, דבר המחזק אמינותן.
לפיכך נקבע, כי שטראוס-עלית תשא בתשלום סך 500 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת.
פטרייה ברסק העגבניות
לאחר ארוחת הבוקר מגיע תורה של ארוחת הצהריים. מסתבר, שגם ארוחת צהריים ביתית עשויה להיראות אחרת מהמתוכנן.
בחודש יולי 2007 פתח אדם קופסת רסק עגבניות שרכש מתוצרת זנלכל כדי להכין ארוחת צהריים לבני משפחתו, תוך שהוא שופך את תכולת הקופסא לסיר הבישול. לפתע הבחין בגוף זר בצבע ירוק-צהוב בתוך קופסת הרסק. בדיעבד, הסתבר כי מדובר במושבה של פטריות מסוג קלדוספוריום.
אותו אדם הגיש תביעה לבית המשפט, בה תבע פיצויים בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו לו ולבני משפחתו.
השופט זכריה כספי מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי: " אין ספק כי קיימת תחושה מבחילה לנוכח מראה הפטרייה בתוך מוצר מזון, דבר הגורם לעוגמת נפש בעטיו של מראה הפטרייה", ופסק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 500 ₪.
השופט דחה את טענת זנלכל כי עומדת לה הגנת סעיף 4 לחוק האחריות למוצרים פגומים, לפיו, בין היתר, ליצרן תהא הגנה אם הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו.
חוט מתכת באטריות
ואם עסקינן ברסק עגבניות, מה יותר טבעי מלצוותו לפסטה כדי להכין, למשל, ספגטי נפוליטנה ביתי חמים, רך וטעים?
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה שהוגשה ע"י אשה, שטענה כי בלעה חוט מתכת דק מאד, שהיה בחבילת אטריות שיוצרה ע"י מפעל שיבולים במושב בני דרום.
השופט רפאל יעקובי קבע, כי מבדיקת הפוליגרף שנערכה לתובעת ומתוצאותיה עולה, כי האירוע הנטען אכן התרחש.
לדברי השופט: " הנזק המיידי לאחר האירוע לא היה רב, הגם שאין להקל ראש בכל הקשור בו. מדובר בתחושה רעה ובבהלה של התובעת, שהיא אשה מבוגרת וחולנית, עקב בליעת גוף זר, ובהקאה יזומה, שהביאה לפליטת אותו גוף זר".
השופט אף מתח ביקורת על התנהלות מפעל שיבולים למול התובעת, וקבע כי יש מקום לחייב אותו בהוצאות בשיעור משמעותי. בהתאם לכך, חויב המפעל לשלם לתובעת פיצויים בסך 5,000 ש"ח. כן חויב המפעל לשלם לתובעת, בגדר הוצאות משפט, את כל ששלמה למכון הפוליגרף, ועוד סכום נוסף של 800 ש"ח.
חילזון בסלט
נראה, שהכנת אוכל ביתי עשויה להיות מלווה בהתרחשויות לא צפויות ובלתי נעימות בעליל. האם ארוחה במסעדה או בבית קפה בהכרח טעימה ומשתלמת יותר?
שתי נשים אשר הזמינו סלט יווני בסניף של מסעדת "פיצה האט" גילו לתדהמתן חילזון בתוך הסלט. הן בקשו, כי בית המשפט יורה למסעדה לפצות כל אחת מהן בסכום של 5,000 ש"ח.
השופטת אנה שניידר מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבעה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. לדבריה: " נקל להבין את תחושת הגועל שחשו התובעות למראה חלזון בסלט שלהן, ובמיוחד בהיותן שומרות מסורת שבחרו לאכול בסניף הנתבעת בהיותו כשר למהדרין".
עם זאת נקבע, כי פיצוי התובעות בסכום כולל של 1,600 ש"ח, דהיינו: 800 ש"ח לכל אחת מהן, יהווה פיצוי ראוי והולם במקרה הנדון.
אבן בעוגייה
בילוי בבית קפה בסוף השבוע- פעולה שגרתית ומהנה, לכאורה, יכול להיראות אחרת. כך היה אצל אדם בשם שמחה שלהב אשר בקר בחודש יוני 2007 במוצאי שבת בבית קפה והזמין עוגיות.
בית הקפה הגיש לתובע עוגיות מסוג "קנטוצ'יני", אותן מייצר בעל קונדיטוריה בשם גל גבריאלי.
בעת שלעס התובע את אחת העוגיות, חש לפתע בגוף זר וחד שגרם לו לכאב עז בשיניים. לאחר שהוציא את החפץ מפיו גילה, כי מדובר בגוף שנדמה כפיסת אבן מבהיקה ובוהקת בגודל שעלה על חצי ס"מ, והראה אותה לבני משפחתו. התובע קרא לאחראית המשמרת, סיפר על אשר אירע, והציג בפניה את העוגייה בה נתגלה החפץ הזר, את עטיפת המוצר, ומסר בידיה את הגוף הזר. כתוצאה מכך נשברה לתובע סתימה בשן טוחנת, ועקב כך סבל התובע מכאבים עזים במשך כל הלילה. למחרת פנה התובע לרופא שיניים, ועלות הטיפול בגין הגוף הזר הייתה בסך 250 ש"ח.
השופט זכריה ימיני מבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי בהתאם לחוק האחריות למוצרים פגומים, בעל הקונדיטוריה הוא האחראי לנזקים שנגרמו לתובע, ולא בית הקפה.
נקבע, כי על בעל הקונדיטוריה לשלם לתובע סך של 750 ש"ח : 250 ש"ח עבור הטיפול הרפואי ו- 500 ש"ח בגין כאב וסבל.
בשר מקולקל
לפעמים רכישה תמימה בסופר, יכולה לעלות ביוקר. בקלקול קיבה רציני.
בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד חייב לאחרונה את נטו מלינדה סחר בע"מ לפצות בני זוג, אשר לקו בהרעלת קיבה לאחר שאכלו בשר מקולקל, ב-3,600 ש"ח. זאת, לאחר שקבע, כי היא אחראית לנזקים שנגרמו לתובעים, כתוצאה מאכילת הבשר שהיא שיווקה.
התובע טען בכתב התביעה, כי באוקטובר 2006 רכש מוצרי בשר טרי בסניף הסופרמרקט זול פו, אשר התבררו כמקולקלים. לדבריו, מיד לאחר אכילת הבשר, הוא ובני משפחתו החלו לחוש בכאבי בטן עזים מלווים בשלשולים, הקאות וחולשה כללית. לאחר בדיקה רפואית התברר, כי התובע ובני משפחתו לקו בהרעלת קיבה וזאת עקב אכילת בשר מקולקל.
השופט גיל דניאל קבע, כי דין התביעה, כנגד משווקת הבשר- להתקבל. נפסק, כי עדותם של התובעים הייתה מגובה במסמכים רפואיים ובאישורי מחלה לפיהם הם לא יכלו לעבוד בשל הרעלת הקיבה בה לקו. כן צוין, כי בחינה מדוקדקת יותר שנעשתה ע"י התובעים של הבשר הטחון העלתה כי צבעו היה שחור. נקבע, כי התובעים לא הוכיחו הפסד כספי בגין אובדן ימי עבודה, אך הם זכאים לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש וסבל. הפיצוי הוערך והועמד על סך של 1,800 ש"ח לכל אחד מהתובעים.
לא תמיד הלקוח צודק
עם זאת, אירעו גם מקרים אשר הגיעו לפתחם של בתי המשפט, בהם נדחתה התביעה כנגד היצרן/המשווק/המסעדה בשל העדר ראיות מספיקות, אי הוכחה כי המוצר היה פגום וכד'.
כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד דחה תביעה שהוגשה ע"י אדם כנגד "עוף טוב". לטענת התובע, באפריל 2007 עת אכל שניצל מתוצרת "עוף טוב", נשברה לו שן, וזאת בשל עצם שהייתה בשניצל. לטענתו, בעקבות המקרה נזקק לסדרת טיפולים אצל רופא שיניים.
השופט גיל דניאל דחה את התביעה, וקבע כי התובע לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה לגבי נסיבות התרחשות האירוע לו הוא טוען. לדברי השופט: " חרף עדותו של התובע, עדיין לא ברורים פרטים שונים בקשר לאירוע. כך לדוגמא, לא ברור מה היה המוצר שאכל התובע, והאם מדובר במוצר של הנתבעת דוקא".
מקרה נוסף בו נדחתה תביעה עסק בקלקול קיבה, שנגרם, ע"פ הנטען, כתוצאה מאכילה במסעדת "ספגטים" בקניון קסטרא בחיפה.
לטענת התובעת, באפריל 2007 היא ביקרה במסעדת "ספגטים", ביצעה הזמנה ומיד כשהתחילה לאכול את המנה היא חשה שלא בטוב, ביקשה להחליף את המנה במנה אחרת, קיבלה מנה אחרת אך גם אז מחושיה גברו, היא הפסיקה לאכול, שילמה על הארוחה שהזמינה ועזבה את המקום.
לדבריה, מחוץ למסעדה היא הקיאה, נגרם לה קלקול קיבה שאף גרם לה להיעדר מעבודתה, והיא פנתה למחרת היום לטיפול רפואי, במסגרתו הומלץ לה על מנוחה למשך 3 ימים.
השופטת ג'אדה בסול מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קבעה, כי היא מאמינה לתובעת כי בסמוך לאחר תחילת האוכל היא חשה באותם מחושים, אך אין בפני בית המשפט אבחנה של הרעלת מזון מפורשת, ואין תימוכין לטענה, כי הסימפטומים מהם סבלה התובעת הם בהכרח מעידים על הרעלת מזון ולא על בעיה אחרת. לדברי השופטת: " אין די בסמיכות הזמנים לבדה כדי להעיד על כך כי אכן לתובעת סופק מזון מקולקל".
שיהיה לבריאות
נראה, שאם הצלחנו לבשל בבית ספגטי בולונז וליהנות מארוחת צהריים נטולת פטריות, עובשים ועצמים בלתי מזוהים- שפר עלינו מזלנו. לא כל שכן אם צלחנו ארוחה במסעדה או בבית קפה מבלי לגלות איזשהו זוחל לא סימפטי בתוך הסלט, או לקבל קלקול קיבה בסופה של הארוחה.
אבל, גם מי שאיתרע מזלו ועברה עליו חוויה לא נעימה, בדומה לתקריות בהן נתקלו התובעים שלעיל, צריך לזכור, כי האופציה של הגשת תביעה בבית המשפט וקבלת פיצוי במקרה שהתביעה מוכחת כדבעי- שרירה וקיימת.
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
* עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר – ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|