- מבוא
ביום 18.10.1999 התפרסמה כתבה בעיתון "הארץ" שכותרתה: "נתניהו לא ישלם מס על הרצאותיו בארה"ב" מאת בן ציון ציטרין. בין היתר, נמסר בכתבה, כי ראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו, פטור ממס בישראל על הכנסות שיקבל בחו"ל בשני תנאים: שההרצאות בחו"ל אינן בתחום משלח ידו בישראל, ושהכסף לא הועבר לחשבון בנק בישראל. הרציונל לטענה זו, כך מתאר הכותב, בתכנון מס שערך רו"ח ועו"ד דורון לוי, נציב מס הכנסה לשעבר, ולפיו, תחום עיסוקו של בנימין נתניהו בארץ אינו מרצה או מורה, ומכיוון שמשלח ידו הרשום במס הכנסה בישראל הוא ראש ממשלה לשעבר, ח"כ, סגן שר חוץ או פוליטיקאי, לכן, על פי תכנון המס שקיבל, הוא פטור מתשלום מס על הכנסותיו כמרצה או מורה, אם התקבלו בחו"ל. נתניהו, כאמור בכתבה, לא ישלם מס על הכנסה צפויה של מאות אלפי דולרים.
בטרם אדון בסוגייה המקצועית ובפרשנות דיני מס הכנסה בעניין זה אבקש להדגיש היבט ציבורי. במסגרת תפקידו משמש ראש הממשלה בתפקיד האחראי על קופת המדינה. הוא שמוליך את דרכי הכנסת הכספים לקופה מכל מקור אפשרי והוא שמוליך את דרכי הוצאת הכספים מהקופה, באמצעות התקציב. ממי שעמד בראשות הממשלה ועמד בראש מערך הכנסות המדינה, ניתן לצפות כי יגיש לפקידי השומה את הדין וחשבון האמיתי והנכון ביותר וישלם את המס הראוי ללא סייג.
כפי שאנסה להציע במאמר זה, על ראש הממשלה לשעבר לשלם מס הכנסה מלא בישראל על מלוא הכנסותיו מהרצאות בחו"ל. עמדתי עומדת בניגוד לחוות הדעת שתוארה במאמרו של בן ציון ציטרין ב"הארץ".
- הגדרות הפקודה
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") מגדירה בסעיף 1:
"משלח-יד" – מקצוע וכל משלח יד אחר שאיננו עסק.
בסעיף 2 מוגדרים מקורות הכנסה:
"מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם שנצמחה, שהופקה, או שנתקבלה בישראל ממקורות אלה:
(1) עסק ומשלח-יד
השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעיסקה או מעסק אקראי בעל אופי מסחרי.
(2) עבודה
(א) השתכרות או ריווח מעבודה..."
בסעיף 5 מוגדר מקום ההכנסה:
"בלי לגרוע מהוראות כל דין בדבר מקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל:
(1) ריווח או השתכרות שהפיק אדם מעסק שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל, או ממשלח-יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל.
לעניין זה -
(א) "משלח-יד" – בין שההכנסה ממנו לפי סעיף 2(1) ובין שההכנסה ממנו לפי סעיף 2(2);
(ב) משלח-יד שעסק בו אדם בחוץ לארץ לא ייחשב כשונה ממשלח היד שעסק בו בישראל בשל כך בלבד שבישראל הכנסתו מאותו משלח-יד הייתה לפי סעיף 2(1) ואילו בחוץ לארץ היא הייתה לפי סעיף 2(2), או להיפך;
(ג) מי שעסק בחוץ לארץ באותו משלח-יד שבו עסק בישראל, יראוהו, כל עוד הוא תושב ישראל, כמי שעוסק בדרך כלל באותו משלח-יד בישראל."
- מקור הסעיף
בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 6), תשכ"ה1964-[1] הוצע להחליף את סעיף 5 לפקודה דאז, וכך הוצע לשנות:
"מקום הכנסה
- מבלי לגרוע מכל דין בדבר מיקום ההכנסה יראו כהכנסה מופקת בישראל:
(1) ריווח או השתכרות שהפיק אדם מעסק שהשליטה בו או ניהולו מופעלים בישראל, או ממשלח-יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל..."
בדברי ההסבר לצורך בתיקון סעיף 5 לפקודה מסבירה הצעת החוק במילים מפורשות את הדברים הבאים:
"סעיף 5 לפקודה כולל הוראה הקובעת, כי דינה של הכנסה המופקת מעסק המתנהל בחו"ל, כדין הכנסה המופקת בישראל, אם השליטה וההנהלה של אותו עסק מופעלים בישראל. הוראה זו חלה למעשה על כל סוג של עסק, ובכלל זה על בעל מקצוע חפשי (כגון: עורך דין, רואה חשבון, רופא וכד') …
מוצע עתה לקבוע במפורש, שהוראה זו חלה גם על הכנסה המופקת ממשלח יד בדומה להכנסה המופקת מעסק, שכן מבחינה עניינית אין כל הבדל, בנושא שלפנינו, בין שני סוגי עסקים אלו. לגבי הכנסת עבודה של תושבי חוץ העובדים בישראל, או הכנסת עבודה של ישראלים העובדים בחו"ל, אין זה ברור לפי המצב החוקי כיום [1964 – ר.ל.] באילו נסיבות הכנסה זו מתחייבת במס בישראל".
באים דברי ההסבר להצעת החוק ושופכים אור על מטרת התיקון לחוק, להחיל את דיני מס הכנסה בישראל גם על הכנסות ממשלח-יד, כשם שהיו הכנסות מעסק כפופות למס לפני התיקון לחוק. ואם נבחן את אמת המידה לחיוב הכנסות מעסק המתקבלות בחו"ל נמצא את המבחן הבא:
יראו כהכנסה מופקת בישראל:
"ריווח או השתכרות שהפיק אדם מעסק שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל"[2].
לא יכולה להיות מחלוקת על העובדה שמר נתניהו גר בישראל, וקובע את מועדי הרצאותיו כמו גם את תנאי התשלום מביתו שבישראל. הנה גם השליטה וגם הניהול של לוחות הזמנים של הרצאותיו מתבצעים מישראל. ואף אם לא היה כך הדבר, הרי שאין נפקא מינה, מתוקף החלק השני של אותו סעיף:[3]
"… או ממשלח-יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל".
- המבחן הלשוני
מילון ספיר[4] מגדיר משלח-יד: "מקצוע שאדם מתפרנס ממנו". מילון אבן שושן[5] מגדיר משלח-יד – "1, עסק, דבר שאדם עוסק בו". מהו, אם כן, משלח-ידו של מר בנימין נתניהו? עניין פרשני מעניין לנו בבואנו לבחון ממה מתפרנס מר נתניהו.
האם הוא מורה? על מנת שאדם ימונה לתפקיד או משרה של מורה עליו לעבור, בדרך כלל, מסלול לימודים והכנה להוראה. עליו לעבוד במסגרת מוסד השכלה מוסדר, תוך שהוא מלמד במוסד זה דרך קבע תקופה מסוימת. לא נטען בכתבה, כי מר נתניהו מורה, אך מעצם הטיעון ש"תחום עיסוקו של מר נתניהו בארץ אינו מורה או מרצה" ניתן להניח, שיועציו מבקשים לראות במשלח ידו העכשווי מורה או מרצה, להבדיל מזה אותו הם רואים כמשלח-ידו בעבר.
האם הוא מרצה? מילון ספיר[6] מגדיר מרצה – "נותן הרצאה, מספר, מפרט דברים.
2. מונה סופר (כסף, מעות). 3. מי שקורא הרצאה לפני קהל מאזינים". מילון אבן שושן[7] מגדיר מרצה – "1, קורא הרצאה לפני חוג שומעים. 2, מורה בבית ספר גבוה." נראה, כי לפי ההגדרה המילונית-לשונית משלח-ידו של מר נתניהו הוא מרצה. יש לבחון, האם בעברו הרצה אי פעם מר נתניהו בישראל לפרנסתו. נראה, שכל מי שיבחן את פעילותו של מר נתניהו למן תחילת דרכו הפוליטית יאשר, ללא ספק, שעיקר מומחיותו בא לידי ביטוי בהרצאותיו. בהרצאותיו הוכיח מר נתניהו כישרון רטורי מוערך ביותר, ואלה הביאוהו, בין היתר, בסופה של הדרך, לתפקידים אותם מילא במשרותיו כעובד מדינה, חבר כנסת, סגן שר החוץ וראש הממשלה. אלפי הרצאות נשא מר נתניהו ברחבי מדינת ישראל, ועשרות או מאות נשא בפני כנסת ישראל. חלק מהרצאותיו נשא אגב מילוי תפקידו, חלק נשא אגב מסעות התרמה בארץ או בחו"ל לטובת קופת מפלגתו ו/או לתנועתו הפוליטית, ואפשר שתמורת הרצאות מסוימות אף קיבל שכר, בארץ ו/או בחו"ל, שכר שעליו ניתן להניח שהצהיר כדין ושילם מס הכנסה. אין אנשים רבים שיכולים להתפאר בכמות הרצאות רבה מזו אותה הירצה מר נתניהו. הנה כי כן, מר נתניהו עוסק שנים רבות בהרצאות המהוות חלק בלתי נפרד מעיסוקו זה.
לפיכך, הגדרת מר נתניהו באופן מצומצם כך שרק עיסוקו כראש ממשלה, סגן שר או חבר פרלמנט במדינה זרה ייחשב לעיסוק לצורך חישוב והטלת מס הכנסה בישראל, לאור לשון פקודת מס הכנסה, הינה בעייתית למדי.
זאת ועוד, תפיסת עיסוקו של מר נתניהו כפוליטיקאי תביא אף היא לתוצאה שעליה מצביע מאמר זה, והיא חיובו של מר נתניהו לשלם מס על הכנסותיו מהרצאותיו בחו"ל. והרי מר נתניהו לא נדרש להרצות על פיצוח האטום, אף לא על פירוק הבינום של ניוטון, לא על תיאוריית המפץ הגדול, גם לא על הקוואנטים, אין בהרצאותיו הנדסה גנטית גם לא בלשנות. תוכן הרצאותיו של מר נתניהו הוא פוליטי, מדיני, גיאופוליטי וחברתי. הזיקה בין תחום עיסוקו של מר נתניהו בישראל לבין הרצאותיו בחו"ל בלתי ניתנת לניתוק או לבידול. האופי העיקרי ותוכן נושאי הרצאותיו מוכיחים, כי מר נתניהו עושה בחו"ל בדיוק את אשר עשה בישראל, בהבדל אחד - בישראל השתכר כעובד מדינה בכיר ואילו בחו"ל הוא מקבל תשלום. בשני המקרים נוצרה הכנסתו ממשלח-ידו ומתחום עיסוקו.
אם עיתונאי ישראלי הכותב שנים בעיתון "מעריב" יעבור לוושינגטון ויעבוד בעיתון "וושינגטון פוסט", כלום לא יעסוק באותו משלח-יד? אבל, יטענו יועצי מר נתניהו, הוא כותב עתה בשפה זרה, באנגלית, ועל כן תחום עיסוקו השתנה. האם שחקן נבחרת ישראל בכדורגל שעבר לשחק בליגה הספרדית או האנגלית אינו צריך לשלם מיסים? כלום אין זה אותו משלח-יד [או רגל]? האם מי ששימש מנהל מכירות של חברת מוצרי צריכה בישראל ועובר לשמש מנהל מכירות של חברת היי-טק בעמק הסיליקון שינה את משלח–ידו? אמנון רפאל[8] קובע, כי "המעבר צריך להיות מפעילות כוללת בעלת אופי מסוים לפעילות אחרת בעלת אופי אחר". האם עבר מר נתניהו לפעילות אחרת האם לאו?
- ההלכה כיום
שני פסקי דין ניתנו בעניין סעיף 5(1)[9]: אחיטוב נ' פ"ש גוש דן[10] וברונפמן נ' פקיד שומה נתניה[11]. בנתחו את פסק הדין בעניין אחיטוב מסכם אמנון רפאל: "חשוב לציין, כי ההדרכה שבה עסק הנישום במקרה זה הייתה חלק מעבודתו המקצועית תוך כדי ביצוע עבודתו, ולא היה בה משום הוראה או מתן הרצאה בנפרד מן העבודה הרגילה שלו"[12].
מקור המילים "הוראה" ו-"הרצאה" או "מורה" ו-"מרצה" המשמשות בניתוח גישתם של יועצי ראש הממשלה לשעבר, נמצא בכתיבתו של אמנון רפאל בספרו. יש כאן ניסיון תפירה בחוט גס של סיטואציה בעייתית למדי. אך גם מצב דברים זה לא יעניק, לעניות דעתי, את הפטור המיוחל. שכן, בעניין אחיטוב קבע אמנון רפאל[13], כי "ההדרכה שבה עסק הנישום במקרה זה הייתה חלק מעבודתו המקצועית תוך כדי ביצוע עבודתו". מפאת העובדה שאחיטוב עבד בישראל כשכיר ובטורקיה לפי חוזה עם האו"מ, היה צורך לציין פרט זה. מר נתניהו איננו עוד עובד כשכיר בשירות המדינה. לפיכך, אין כל רלוונטיות לאבחנה זו ויש לקרוא את הדרישה כמוצע להלן:
"מכיוון שההרצאות שבהן עסק מר נתניהו, במקרה זה, היו חלק מעבודתו המקצועית, לאחר שפוטר ממשרתו, לא היה בה משום הוראה או מתן הרצאה, בניפרד מהעבודה הרגילה, אותה עזב".
בעניין ברונפמן קובע בית המשפט, כי:
"המבחן הקובע, לדעתי, הוא באופי העיקרי של פעילות העיסוק עצמו"[14].
על החלטה זו מעיר אמנון רפאל:
"אם כן, הדגש שהושם בעניין ברונפמן היה באופי העיקרי של העיסוק – ולא בעצם הכישורים הדרושים המשמשים אותו[15]… ומה תהיה תגובתנו במקרה של נישום, שעסק בארץ בפעילות מסוימת, נסע לחוץ-לארץ ועסק בפעילות אחרת, אך לאחר זמן חזר בחוץ-לארץ לעיסוק במשלח-ידו הקודם, כלומר – לעיסוק במשלח-היד, שבו עסק בישראל ערב צאתו לחוץ-לארץ?… לדעתנו, לפנינו שוב עניין של דרגה, ולא של מהות. הפסקת פעילות לזמן מוגבל לא תיחשב להפסקה של ממש אלא לאתנחתא קלה – מעין חופשה שנטל הנישום"[16].
והרי קולות רבים ממשיכים להדהד ולקרוא למר נתניהו לשוב וליטול את הנהגת הליכוד ולרוץ לראשות הממשלה. מר נתניהו נמצא במעין חופשה, שנכפתה עליו ביד הבוחר.
בדונו במהות השינוי שהוכנס לפקודת מס הכנסה בשנת 1984 מסכם אמנון אפרתי וכותב:
"בשנת 1984 הורחבה רשת המס הישראלית בצורה ניכרת על-מנת לתפוס במסגרתה הכנסות מיגיעה אישית, שמקורן הכלכלי בחוץ-לארץ. שוב אין חשיבות להגדרה המדויקת של מקור ההכנסה, כלומר – אם הוא נופל בגדר סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה. העיקרון כולו הולבש אופי טריטוריאלי, אך הוא מופעל רק לגבי נישום בעל מעמד של תושב ישראל. כך, בעצם, מושתתת יריעת המס הרחבה על העיקרון הפרסונלי – הגם שהוא לובש אצטלה טריטוריאלית".[17]
יכול מר נתניהו לשנות את מעמדו ולהפסיק להיות תושב ישראל. אילו ויתר על אזרחותו, היה נפטר מעולה של גביית מס ההכנסה בישראל. אך במצב הנוכחי, שבו מר נתניהו הוא אזרח ותושב מדינת ישראל, הרי שהפקודה הורחבה במטרה ללכוד ברשתה את הכנסותיו מהרצאות שמקורן הכלכלי בחוץ-לארץ[18]. הלכה היא, כי[19]:
"דין המס מחפש כיום את מבחן הזיקה לישראל לצורך קביעת מיקומה של הכנסה. הזיקה נקבעת על פי כלל הנסיבות הקשורות לעיסקה ולנישום, באופן שאם נתקיימה זיקה טריטוריאלית גרידא די יהא בכך כדי למקם את ההכנסה בישראל. אולם אין בכך כדי לשלול מצב שבו, בהתקיים נסיבות פרסונליות מסוימות, עשויה להתגבש הזיקה הנדרשת של הכנסה לישראל גם אם לא נתקיימה בה זיקה טריטוריאלית. וכך, עשוי גם להיות כי יימצא שילוב נסיבות פרסונליות וטריטוריאליות במצטבר העשוי להוליד את הזיקה הנדרשת לישראל – הכל במסגרת פירוש המבחנים האמורים בסעיפים 2 ו5- לפקודה".
פירוש זה פוסע לאורה של התכלית החקיקתית ובהתאם לפרשנות הרצויה בדיני מיסים[20], כעולה ממאמרו של אהרן ברק :
"כללי הפרשנות החלים בדיני המס הן כללי הפרשנות התכליתית. ציינתי באותה פרשה [ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד השומה רחובות, פ"ד לט (2) 70, עמ' 75-76 – ר.ל.] מבין האפשרויות השונות שהלשון פותחת יש לבחור באחת ויחידה כאפשרות 'נכונה'. בחירה זו נעשית על פי מטרת ההוראה ועל פי תכליתה… מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור אותה אפשרות, המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. לעיתים, מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעיתים מטרתה היא פטור ממס. בזו כבזו, על הפרשן ליתן אותו פירוש, המביא להגשמת תכלית החקיקה. אין עליו לפרש את החוק לטובת הנישום… כשם שאין עליו לפרשו לרעתו. טובתו של נישום אחד היא לעיתים רעתו של נישום אחר. אין עליו לפרש את החוק באופן דווקני, כשם שאין עליו לפרש באופן ליבראלי… בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות".
- סיכום ומסקנות
הראינו, כי חלק בלתי נפרד ממשלח ידו של מר נתניהו היה מתן הרצאות ברחבי ישראל ובחוץ לארץ. הפקודה איננה מבחינה עוד בין מי שמקור הכנסתו היה לפי סעיף 2(1) בישראל ולפי סעיף 2(2) בחו"ל ולהיפך[21]. אין כל ספק, שהמניע[22] להזמנת מר נתניהו להרצות היה משלח ידו הקודם[23]. אין כל ספק, שתוכן הרצאותיו של מר נתניהו עוסק, פחות או יותר, באותו תוכן בו עסק במשלח ידו הקודם. הדין קובע, כי אין הכרח שהעבודה מחוץ לישראל תהיה זהה לזו שבישראל, אף אין כל צורך שהנישום יבצע את אותה הפעילות שביצע בישראל[24].
בהתאם למבחן התכלית החקיקתית והדרך הראויה בפרשנות חוקי המס, ראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו, אינו פטור ממס בישראל על הכנסות שקיבל או יקבל בחו"ל כתמורה להרצאות. הוא ייטיב לעשות, לעניות דעתי, אם יקדים וידווח על הכנסותיו אלה לפקיד השומה, וישלם מס אמת ככל אזרח מן השורה. כל זאת, למרות שקיבל, כמצוין בכתבה, ייעוץ משפטי וחשבונאי מן השורה הראשונה. ובמילותיה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה[25]:
"האחריות למילוי חובות דיני המס מוטל [כך במקור – ר.ל.] בראש וראשונה על הנישום. עם זאת, הוא רשאי להעזר במומחיות יועצים שמקצועם בכך… הסתמכות בתום-לב על ייעוץ מקצועי ראוי עשויה לשלול הנחה בדבר מודעות הנאשם על קיום הנסיבה – קרי: קיום חבות במס, אם קיבל יעוץ רציני ומוסמך השולל קיום חבות כזו"[26].
מן האמור במאמר זה עולה גישה אחרת ושונה מהעצה שקיבל. כך נשללת, למעשה, האפשרות ממר נתניהו לטעון להסתמכות על יועציו בתום לב.
אף אם תוקף העמדה המוצעת במאמר זה שקול לתוקף העמדה בה מצדדים יועציו של ראש הממשלה לשעבר, הרי שדווקא בשל מעמדו הציבורי והיותו מושא לחיקוי ודוגמה לרבים, חובתו של מר נתניהו להחיל על עצמו את הנורמה המוסרית הגבוהה יותר מבין העומדות בפניו, ועליו לבחור, בכל מקרה של ספק, לשלם מיסים בישראל, גם אם לא נשקפת לו סכנת העמדה לדין פלילי בשל עבירת מס.
[1] הצעות חוק 628, ב' בחשוון תשכ"ה, 8.10.1964 ע' 32.
[2] סעיף 5 לפקודה.
[3] סעיף 5 לפקודה.
[4] מילון ספיר, מילון עברי-עברי מרוכז בשיטת ההווה, עורך ראשי איתן אבניאון, הד ארצי הוצאה לאור, איתאב בית הוצאה לאור, ירושלים, 1997, ע' 661.
[5] אברהם אבן שושן, המילון החדש, הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים, 1982, כרך רביעי, ע' 1564.
[6] מילון ספיר, שם ע' 646.
[7] אברהם אבן שושן, שם, ע' 1538.
[8] אמנון רפאל, מס הכנסה חלק רביעי, שוקן, ירושלים ותל אביב, 89.
[9] אמנון רפאל, שם בעמ' 89-91.
[10] עמ"ה (ת"א) 301/85 אחיטוב נ' פ"ש גוש-דן, פד"א טז 238, ("מיסים" ב6/ ה65-). תמצית פסק הדין קובעת:
- כדי שייראו הכנסה כמופקת בישראל לפי סעיף 5(1) אין הכרח כי העבודה מחוץ לישראל תהא זהה לזו שבישראל ובמהלכה יבוצעו אותה פעילות ואותה משימה שנעשו בישראל.
- בכל משלח יד קיימים (כך במקור - ר.ל.) פעילויות והתמחויות שונות. עיסוק באחת הפעילויות בחו"ל הינה (כך במקור - ר.ל.) עיסוק באותו משלח יד בו עסק הנישום בדרך כלל בישראל לענין סעיף 5(1) לפקודה. (הדגש הוסף ואינו במקור - ר.ל.).
(ב) כך - עבודת הדרכה של מהנדס ציוד טעינה בנמל היא בגדר משלח ידו אם עיסוקו בארץ היה בציוד טעינה בנמלים".
[11] עמ"ה (ת"א) 114/89 ברונפמן נ' פקיד השומה נתניה, "מיסים" ו1/ עמ' ה79- וכן פורסם גם בפד"מ נב 1 495. תמצית פסק הדין קובעת:
א. (1) מובנו של המונח "משלח יד" בנסיבות דנן, ועל יסוד המובן המקובל של מונח זה בשפה המדוברת, הוא מקצוע, התעסקות מיוחדת של אדם לצורכי מחייתו.
(2) אין לקבוע, כי עבודתו של המערער במיון יהלומים בישראל זהה מבחינת המקצוע לעבודתו כמתווך באותו חומר. המבחן הקובע הוא באופי העיקרי של פעולות העיסוק עצמו.
(3) אופי הפעולות הקובע את סוגו של המקצוע, אינו נקבע דווקא על פי הכישורים והניסיון הנדרשים לאותה הפעילות, באשר כישורים וניסיון זהים יכולים לשמש אופי פעילות שונה לחלוטין. (הדגש הוסף ואינו במקור - ר.ל.).
[12] אמנון רפאל, שם, ע' 90.
[13] באותה פסקה בדיוק.
[14] עמ"ה (ת"א) 114/89 ברונפמן נ' פקיד השומה נתניה, שם, ה82-, וראה אמנון רפאל, שם, ע' 91.
[15] ויודגש: בעיתונות פורסם, כי סוכנות ההרצאות עמה קשור מר נתניהו היא לא אחרת מזו המייצגת נשיאים, ראשי ממשלות ופוליטיקאים לשעבר. עובדה זו היא הנותנת, שמר נתניהו ממשיך לפעול באותו משלח-יד.
[16] אמנון רפאל, שם, ע' 91. ציטוט הדוגמה מובא באופן מיוחד בהתאם לעובדות שבבסיס דיוננו מתוך מבחר דוגמאות.
[17] אמנון רפאל, שם, ע' 91.
[18] ויודגש: הפקדת תמורת ההרצאות בחשבון בארצות הברית הביאה להתפטרות ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ואילו כיום, עם ליברליזציה במט"ח רשאי כל אזרח להחזיק מט"ח בחו"ל, להוציאו מן הארץ ולהשקיע בחו"ל. הנחיית ראש הממשלה לשעבר להפקיד את תקבולי הרצאותיו בחשבון בנק בחו"ל ורק אחר כך להביאם לארץ על מנת לקטוע את הזיקה בין מקור ההכנסה לחיוב במס, הנה, בכל הכבוד, מהלך שאין לכנותו תכנון מס נאות, אלא, העלמת מס.
[19] ת"פ 55/96 מדינת ישראל נ' פרומדיקו בע"מ, פד"מ נז 2 1, ע' 173, ותקליטור "מיסים ועוד".
[20] אהרן ברק, פרשנות בדיני המסים, משפטים כ"ח, תשנ"ח ע' 425, עמ' 430-431 [הרצאה שניתנה לזכרו של פרופסור אהרן יורן].
[21] לאחר תיקון 1984.
[22] אם לא הגורם המכריע.
[23] כאמור לעיל בהערת שוליים, בעיתונות פורסם כי סוכנות ההרצאות עמה קשור מר נתניהו היא לא אחרת מזו המייצגת נשיאים, ראשי ממשלות ופוליטיקאים לשעבר.
[24] עמ"ה (ת"א) 301/85 אחיטוב נ' פ"ש גוש-דן, שם, ע' 239.
[25] ת"פ 55/96 מדינת ישראל נ' פרומדיקו בע"מ, שם, ע' 199.
[26] ראה לעניין זה את התנאים הנדרשים לצורך הסתמכות על ייעוץ חיצוני בת"פ 55/96 מדינת ישראל נ' פרומדיקו בע"מ, שם, ע' 200.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין